רע"א 756/18 קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ. אורנה דוידאי

1.

ככל שניתן להבין מבקשת רשות הערעור, עניינה הוא בהחלטת בית משפט השלום לפיה המסמכים שנדרשו על ידי המשיבים במסגרת תביעתם נגד המבקשים, כחלק מהליך גילוי המסמכים, יועתקו ויועברו לעיון המשיבים. הטענה העיקרית היא, כי בהחלטתו זו פגע בית המשפט בזכויותיהם של המבקשים, הנדרשים עתה לא רק לאפשר למשיבים לעיין במסמכים אלא גם להעתיקם.

2.

דין הבקשה להידחות. מבלי להידרש להליך גילוי המסמכים הספציפי שננקט במסגרת הליך זה - אשר לא הובהר די צרכו במסגרת בקשת רשות הערעור - ניכר כי טענת המבקשים מבוססת על הטענה כי קיימת הבחנה שלבית - לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) - בין זכות העיון במסמכים, לאחר גילויים, לבין הזכות להעתיקם. טענה זו נשענת בין היתר על הנחתם לפיה לאחר שעיין בעל הדין במסמכים, בקשתו להעתקתם מהווה למעשה גילוי דעתו כי המסמכים אכן רלבנטיים לתביעה, ומכאן שאיחוד השלבים של העיון וההעתקה עלולים להסב נזק לבעל הדין שנדרש לגילוי מסמכיו, אם יתברר בדיעבד כי המסמכים שהועתקו לא היו באמת רלבנטיים לתביעה.

3.

להנחה זו אין יסוד בדין. גילוי מסמכים בתצהיר ערוך לפי תקנה 112 או לפי תקנה 113 לתקנות כמוהו כהודאה מצד בעל הדין שנדרש בגילוי, כי המסמכים שייכים לענין המחלוקת בין הצדדים (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 441 (מהדורה שביעית, 1995), להלן: זוסמן ). מכאן, שהזכות לעיין במסמכים אלה ולהעתיקם - הנתונה לבעל הדין האחר משום אזכורם בתצהיר (תקנה 114 לתקנות; זוסמן , בעמ' 440-439) - אינה קשורה בגילוי דעתו של בעל הדין המבקש לעיין כי המסמכים אכן נחוצים לו לצורך הוכחת תביעתו. אזכור המסמכים הללו על ידי בעל הדין שהצהיר על כך שהמסמכים בידיו (כחובתו על פי הדין), הוא שמלמד על הרלבנטיות של המסמכים לנושא התביעה ( שם , בעמ' 441).

4.

יתר על כן, אף להבחנה הנטענת בין שלב העיון לשלב ההעתקה אין כל יסוד, שהרי תקנה 114 לתקנות קובעת כך: " מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה" .

5.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצדה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.