החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 756-24 רע"א 756-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
תובענות ייצוגיות · גבייה עודפת של הפרשי הצמדה על רכיב מע"מבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תובענה ייצוגית

בית המשפט דן בבקשת רשות ערעור על החלטה לאשר ניהול תובענה ייצוגית בגין גבייה עודפת של הפרשי הצמדה על רכיב המע"מ. המבקשת טענה לתחשיב שונה, אך בית המשפט קבע כי התחשיב שלה כולל גבייה כפולה של ההצמדה על המע"מ. לפיכך נדחתה הבקשה והמבקשת חויבה בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת חייבה את המשיב בהפרשי הצמדה על סכום ששולם, המורכב מקרן ומרכיב מע"מ. לפי התחשיב שהוגש, החיוב בהפרשי הצמדה היה גבוה בכ-986.98 ש"ח מהסכום המותר. בית המשפט קמא קבע כי התחשיב שערכה המבקשת שגוי משום שכלל גבייה כפולה של ההצמדה בגין רכיב המע"מ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש הצדקה להתיר ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תובענה ייצוגית בגין גבייה עודפת של הפרשי הצמדה על רכיב מע"מ?

הלכות

  1. 1

    הוספת הצמדה על רכיב המע"מ בנוסף להצמדה שחויבה על הקרן ועל המע"מ יחד היא גבייה כפולה של ההצמדה, ואינה מוצדקת.

    ״אין מקום להוסיף רכיב נוסף של הצמדה על רכיב המע"מ, כפי שעשתה המבקשת בעניינו של המשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תובענה ייצוגית
  • רשות ערעור
  • הצמדה
  • מע"מ
  • חוק החילוף
  • חוק הפילוג
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק רע"א 756/24

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

רע"א 756/24

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקשת:

בר ובניו חברה לבניין ופיתוח

בע"מ

נ ג ד

המשיב:

אייל כהן

בקשת רשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 26.9.2023 בת"צ 51815-10-20 שניתן

על ידי כב' השופטת עינב גולומוב

תאריך הישיבה:

י' באדר ב התשפ"ד (20.3.2024)

בשם המבקשת:

עו"ד ירון וזאן

בשם המשיב:

עו"ד האני טנוס

החלטה

דין בקשת רשות הערעור להידחות. קביעתו של בית המשפט קמא, לפיה התחשיב שערכה המבקשת שגוי מאחר והוא כולל גבייה כפולה של ההצמדה בגין רכיב המע"מ, נכונה ומוצדקת. ניתן לצרף את הקרן והמע"מ, ולחייב את הסכום הכולל בהצמדה; ניתן גם להוסיף לקרן הצמדה ורק אז לחייב במע"מ (התוצאה של שני אלה זהה לפי חוק החילוף); לחילופין ניתן להפריד בין הקרן לבין המע"מ ולחייב כל אחד מהם בנפרד בהצמדה (התוצאה כמובן זהה בהתאם לחוק הפילוג), אך בין כך, בין כך ובין כך, אין מקום להוסיף רכיב נוסף של הצמדה על רכיב המע"מ, כפי שעשתה המבקשת בעניינו של המשיב, ועל פי הנטען גם בעניינם של לקוחות נוספים (בתחשיב שהגיש המבקשת: אם שולם סכום של 616,000 ש"ח, המורכב מ- 526,495.72 ש"ח קרן ו- 89,504.28 ש"ח מע"מ, הרי שהוספת הצמדה בגובה של 0.9425% מאפשרת חיוב ב- 5,805.8 ש"ח הפרשי הצמדה (המתחלקים ל- 4,962.22 ש"ח בגין הקרן ו- 843.58 ש"ח בגין המע"מ), ולא 6,792.78 ש"ח, כפי שחויב המשיב. משמעות הדברים היא גביה עודפת של 986.98 ש"ח). ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר עניינים חישוביים אלה לנציג המבקשת ולבא כוחה בדיון שקיימתי היום, ואולם לצערי לא עלה הדבר בידי.

בנסיבות אלה, אין כל הצדקה לאפשר רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא לאשר ניהול תובענה כייצוגית בגין הגביה העודפת מחברי הקבוצה. למען הסר ספק, מובהר כי הסכום העודף שנגבה הוא בגובה הפרשי ההצמדה על רכיב המע"מ, וסכום זה בלבד (בדוגמא שהגישה המבקשת: גביה עודפת של 986.98 ש"ח).

לאור זאת, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב, בסכום של 20,000 ש"ח.

ניתנה

היום, י' באדר ב התשפ"ד (20.3.2024).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הוספת הצמדה על רכיב המע"מ בנוסף להצמדה שחויבה על הקרן ועל המע"מ יחד היא גבייה כפולה של ההצמדה, ואינה מוצדקת.