רע"א 7573/01 ג'מיל נחאס ואח' נ. מארו מטר

1.המבקש נפגע בתאונת דרכים בשנת 1991. המשיבים חייבים בפיצוי המבקש על נזקיו בתאונה. בית המשפט המחוזי מינה שני מומחים רפואיים: את ד"ר שטיינברג, מומחה בתחום הנוירולוגי, ואת פרופ' ניימן בתחום העיניים. המבקש ביקש להעביר למומחים מספר מסמכים. בא כוח המשיבים התנגד להעברת אותם מסמכים, וביקש לפסול אותם. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיבים, וקבע כי כל אותם המסמכים, למעט מסמך אחד, פסולים להעברה למומחים. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והערעור הוגש לפי הרשות שניתנה.

2.תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז1986-, קובעת כי ניתן להמציא למומחים רפואיים שמונו "את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי" שניתן לנפגע, ובלבד שלא תוגשנה למומחה חוות דעת רפואיות. הלכה היא, כי מסמך רפואי לצורך התקנה הנ"ל כולל גם מסמכים שנערכו שלא על ידי רופאים (ראו: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' כריסטיאן , פ"ד מט(4) 865). גם המונח "טיפול רפואי" המוזכר בתקנה, פורש על ידי הפסיקה באופן מרחיב:

"לדעתי, גם את המונח 'טיפול רפואי' יש לפרש באופן מרחיב, ככולל גם טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, לרבות טיפול שיקומי, ואין לפרשו במובנו הצר, ככולל רק טיפולים רפואיים במובנם 'הקלאסי'. הגישה המקובלת בשנים האחרונות היה, שהתהליך של החזרתו של נפגע למצבו ולתפקודו לפני הפגיעה, אינו כולל רק טיפול בפציעותיו הגופניות, אלא הוא כולל גם מסכת מקיפה של טיפולים מסוגים שונים, כגון טיפולים פיזיוטרפיים, פסיכולוגיים ואחרים".

(דברי השופט טירקל בבר"ע 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל , דינים עליון נג' 998).

3.בחנתי את המסמכים שביקש בא כוח המבקש להעביר למומחה, תוך התיחסות לזהותו של עורך המסמך, מטרת עריכתו של המסמך ותוכנו, לשלב בטיפול בו נערך המסמך וכן לכלל נסיבות המקרה. הגעתי למסקנה, כי חלקם של המסמכים שביקש המבקש להגיש למומחים הרפואים מותרים להמצאה. אמנם מסמכים אלה נערכו בחלקם לבקשת אבי המבקש, אולם מתוכנם וממועד עריכתם ניתן להסיק כי הם נערכו לשם המשך הטיפול במשיב ולא לקראת המשפט. להלן אפרט את המסמכים שהם מותרים להמצאה למומחה הרפואי:

א.ממצאי בדיקה פסיכודיאגנוסטית מיום 6.1.97. המסמך מתאר את ממצאי הבדיקה שנערכה למבקש על ידי ד"ר יגיל, שהוא מומחה בפסיכולוגיה קלינית, התפתחותית ושיקומית.

ב.סכום התיעצות נוירופדיאטרית מיום 1.5.97. המסמך נערך על ידי פרופ' חנן קוסטף, ומתאר את תוצאות הבדיקה שערך למבקש וכן את תוצאות הבדיקות הקודמות שנערכו למבקש.

ג.דו"ח הערכה דידקטית מיום 20.8.97. המסמך נערך על ידי אבתיסאם סרחאן, מאבחנת דידקטית.

ד.תוצאות בדיקה פסיכודיאגנוסטית מיום 13.6.93. הבדיקה נערכה למשיב על ידי יוסף אלדד, פסיכולוג קליני.

ה.מסמך שנערך על ידי פרופ' חנן קוסטף, מנהל היחידה הנוירופדיאטרית-שיקומית, המרכז לשיקום בבית לוינשטיין, ביום 7.5.91.

את שאר המסמכים שביקש המבקש להמציא למומחים אין להמציא.

4.הערעור מתקבל, במובן זה שהמסמכים שפורטו לעיל יומצאו למומחים שמונו. המשיבים ישאו בהוצאות המבקש בסך 10,000 ש"ח.