רע"א 7573/10 דוד בבאי נ. עו"ד שאול קוטלר

1.

לא מצאתי ממש בבקשת רשות הערעור, אשר מופנית נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) מיום 4.10.2010.

2.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי עתר המבקש לאסור על המנהלים המיוחדים (המשיבים 2-1) של מספר חברות הנמצאות בפירוק לבצע כל פעולה או לקבל החלטה בקשר לחברות. בנוסף הוא ביקש שיימסרו לידיו "כל מסמך ו/או מידע ו/או נתון הנדרש לשם בחינת הנעשה על ידיהם [המנהלים המיוחדים]". בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מן הטעם שלמעשה יש בבקשה משום השגה על החלטות שקיבל בית המשפט בעבר בהליך הפירוק. זאת, כאשר נראה שהסיבה להגשת הבקשה נעוצה בכך שהמבקש מיוצג על ידי פרקליטים חדשים, שלא ייצגו אותו בעבר, עת שבית המשפט קיבל החלטות קודמות.

3.

בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על הטענות שהועלו בבית המשפט המחוזי. בבקשה מרמז המבקש כי המנהלים המיוחדים פעלו שלא הלכה, אלא שמוסיף הוא ואומר כי העניין טרם נבדק לעומק. טוב יעשה המבקש אם יבדוק את העניין לעומקו ואם יסבור הוא שאכן נעשו פעולות בלתי ראויות יגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי. איני רואה סיבה להקפיא את פעולותיהם של המנהלים המיוחדים לעת הזו. כמו כן, אין סיבה להיעתר לבקשה כללית לקבלת מידע ומסמכים מן המנהלים המיוחדים. יתכבד המבקש ויפנה לממלאי התפקיד בבקשה לקבל מסמך או מסמכים קונקרטיים. במקרה של סירוב יוכל הוא, כמובן, לפנות לבית המשפט שעל הפירוק.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית וממילא זה גורלה של הבקשה לסעדים זמניים שהוגשה בגדרה של הבקשה העיקרית. לא היה מקום להגשתה של בקשת רשות הערעור. בנסיבות העניין רואה אני לנכון לחייב את המבקש לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח.