רע"א 7581/08 נור בדוי נ. ויקטוריה לוי

1.

בבקשת רשות הערעור שבפניי קובלת המבקשת על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת י' שבח) מיום 8.7.07, בה נדחתה בקשתה לביטול פסק דין שניתן ביום 14.2.06. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 4.9.08.

2.

המשיבה 1 (להלן - המשיבה) הגישה לבית המשפט המחוזי בשנת 2005 תובענה על דרך המרצת פתיחה. בתובענה היא עתרה להצהרה שנתונות לה מחצית מזכויות החכירה בבית מגורים מסוים (להלן - הנכס). הזכויות רשומות היו על שם בעלה המנוח של המשיבה. המבקשת הייתה בין המשיבים בתובענה. בתובענה נטען כי היא פלשה לנכס ומתגוררת בו. לאחר שהובאו בפני בית המשפט המחוזי עמדותיהם של המשיבים האחרים, אשר לא התנגדו למבוקש, ניתן ביום 14.2.06 פסק דין המקבל את התובענה. בפסק הדין נכתב כי התובענה הומצאה למבקשת אך היא לא הגישה תצהיר תשובה ולא התייצבה לדיון.

3.

המבקשת הגישה ביום 7.6.06 בקשה לביטול פסק הדין. בתצהירה של המבקשת, אשר תמך בבקשת הביטול, נאמר כי המבקשת לא קיבלה מסירה של "כתב התביעה" או כל הודעה בעניין התביעה, וכי אישור המסירה שהוגש הינו "שיקרי". ביום 13.6.06 החליט בית המשפט (כבוד השופטת י' שבח) כי על המבקשת לפרט את הגנתה ואת מעמדה בנכס. לטענת המבקשת, היא לא קיבלה את החלטתו של בית המשפט. משהמבקשת לא הגיבה להחלטה, החליט בית משפט קמא ביום 22.4.07 למחוק את הבקשה. בהחלטה צוין, כי ההחלטה מיום 13.6.06 נשלחה למבקשת בדואר רשום אך דבר הדואר לא נדרש.

ביום 24.5.07 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי הודעה בה פרטה את טענותיה. בהודעה, שנתמכה בתצהיר של המבקשת, נאמר כי היא רכשה את הזכויות בנכס מידי בעלה המנוח של המשיב על פי הסכם מיום 25.8.04. העתקו של ההסכם צורף לתצהיר. יצוין, כי בהודעה אין כל הסבר מדוע ההודעה הוגשה במועד שהוגשה וכיצד ומתי נודע לה על דבר ההחלטה מיום 13.6.06. בהודעה אין אף התייחסות להחלטת המחיקה מיום 22.4.07. ביום 5.6.07 הורה בית משפט קמא (כבוד השופטת י' שבח) למבקשת להמציא עד ליום 15.6.07 אסמכתאות בדבר רכישת הנכס, למשל דיווח למס שבח וכיו"ב. המשיבים דשם, הם המשיבים דכאן, נתבקשו להגיב לבקשת הביטול (שכאמור כבר נמחקה) עד ליום 30.6.07. נוכח העובדה שהמבקשת לא הגיבה להחלטה מיום 5.6.07 החליט בית המשפט (כבוד השופטת י' שבח) ביום 8.7.07 לדחות את בקשת הביטול.

בקשת רשות הערעור מופנית נגד ההחלטה האחרונה.

4.

דינה של הבקשה דנא להידחות, וזאת מן הטעמים הבאים:

א.

בקשת רשות הערעור הוגשה למעלה משנה לאחר ההחלטה עליה היא נסבה. בתצהיר שהוגש לבית משפט זה נטען באופן סתמי כי המבקשת לא ידעה על ההחלטה מיום 8.7.07 וכי רק לאחר שהומצאו מסמכים מתיק אחר לידי בא כוחה ביום 25.6.08 נודעה לה השתלשלות העניינים. אכן, עד להגשת ההליך לבית משפט זה לא הייתה המבקשת מיוצגת ככל שמדובר בתובענה שהגישה המשיבה. עם זאת ברור, כי היא קיבלה סיוע משפטי. ניתן לראות זאת מדרך הניסוח של המסמכים שהגישה לבית המשפט המחוזי. בהקשר זה של חלוף הזמן חובה לומר, כי לא ייתכן שבעל דין יגיש בקשה לביטול פסק דין בחודש יוני 2006 ויטען כי רק כשנה לאחר מכן נודע לו מה עלה בגורל בקשתו. חובה הייתה על המבקשת לברר תוך זמן סביר מה הוחלט בעניין הבקשה.

ב.

המבקשת לא נתנה כל הסבר למחדלה לדרוש את דבר הדואר הרשום שנשלח אליה ובו החלטתו של בית המשפט מיום 13.6.06. אילו דרשה המבקשת את דבר הדואר, ייתכן וכל ההתרחשויות המאוחרות יותר היו נמנעות.

ג.

במקרה זה קיימת הצטברות של מחדלים מצידה של המבקשת שלחלקם אין כל הסבר ולגבי חלקם ההסבר הינו מפוקפק.

5.

יצוין, כי מן התשובות עולה כי בבית משפט השלום בראשון לציון מתנהלת תובענה שהסעד המבוקש בה הינו סילוק ידה של המבקשת מן הנכס. כמובן, שאין מקום להתייחסות להליך האמור, שהמבקשת לא הזכירה אותו במפורש בבקשת רשות הערעור.

6.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח למשיבים 3-1, באותו סכום למשיבים 5-4 ובסכום 2,000 ש"ח למשיבה 6.