פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
7586/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש
:
עודד
תורג'מן
נגד
המשיב
ה :
מוצרי תכן בע"מ
בקשת
רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 1.8.2001 בתיק
ע"א
3504/98, ע"א 3550/98 שניתן על ידי
כבוד
השופטים: י' גחרוס, א' קובו,
מ'
רובינשטיין
בשם
המבקש: עו"ד עמיחי סגל
בשם
המשיבה: עו"ד רחל בן שלוש
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין) מיום 1.8.01, אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת צ' ברון).
1.המבקש אשר היה קבלן משנה בפרוייקט בנייה שביצעה המשיבה בנהריה בייזומה של חברת א. לוי בע"מ, ביצע עבודות טיח בבנייני מגורים במקום לפי הזמנת המשיבה. המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה נגד המשיבה לתשלום יתרת חוב המגיעה לו לטענתו בגין העבודות שביצע. במקביל, הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל שיק בטחון שמסר לה המבקש להבטחת תשלומם של חומרי גלם אותם רכש מהמשיבה. בעקבות התנגדות לביצוע השיק שהגיש המבקש, הועבר ההליך לפסים של תביעה רגילה. כן הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל שיק שמסר לה המבקש עבור סחורה שסיפקה לו ואשר לא נפרע. הליך זה הועבר אף הוא לפסים של תביעה רגילה. הדיון בכל התביעות התקיים במאוחד.
2.בית משפט השלום דחה את תביעתו הכספית של המבקש ואת תביעת המשיבה על-פי שיק הביטחון, וחייב את המבקש לשלם למשיבה את סכום השיק שלא נפרע על-פי הודאתו של המבקש בסכום זה. בית המשפט קבע כי המבקש לא הוכיח את תביעתו ליתרת החוב הנטענת מהמשיבה, שכן החשבון בו תמך המבקש את תביעתו ואשר נראה על פניו כמסמך שהוכן על ידו מבלי שאושר על ידי מי מעובדי המשיבה שהוסמכו לכך, אינו קביל ואינו מחייב. כן קבע בית המשפט כי אינו יכול לסמוך על העדות שהובאה מטעם המערער לתמיכת גרסתו, נוכח הסתירות שהתגלו בה. בית משפט השלום הוסיף וקבע כי קבלת העבודות שביצע המבקש היתה טעונה אישור של מהנדס מטעם חברת א. לוי בע"מ עבורה בוצעו העבודות. דא עקא שאישור של המהנדס אינו בנמצא, וכפי הנראה לא ניתן. מאידך, קיבל בית המשפט את עדותו של חשב המשיבה בדבר הסכומים אותם שילמה המשיבה למבקש ואת עדותו כי לא נותרה יתרה לתשלום.
3.בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים שהגישו המבקש והמשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום. באשר לערעורו של המבקש, אימץ בית המשפט המחוזי את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום וקבע כי אינו מוצא לנכון להתערב בהן.
4.המבקש עותר ליתן לו רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום אינן נתמכות בחומר הראיות. כך, אין בחומר הראיות כל עדות כי המשיבה שילמה למבקש את הסכום לו היא טוענת. כן טוען המבקש, כי המשיבה לא טענה בכתב הגנתה כי המבקש לא השלים את העבודות, וכי היה עליו להמציא אישור של המהנדס על סיום העבודות. לפיכך אין אלו שאלות שבמחלוקת, אשר לגביהן היה על המבקש להביא את ראיותיו. עוד טוען המבקש, כי בית המשפט התעלם מטענתו כי הוא זכאי לקבלת תוספת בונוס והתייקרויות.
5.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענות המבקש אינן מעלות שאלה בת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים, והמצדיקה דיון נוסף בבית משפט זה. עיקר טענותיו של המבקש מופנה כנגד הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום, ואשר בית המשפט המחוזי לא מצא לשנות מהם. אין מקום להתערבותה של ערכאה שלישית בממצאים אלה. עוד אציין, כי לאחר שבחנתי את החומר שבפני, נחה דעתי כי אף לגוף הדברים אין עילה להתערב במסקנותיהם של הערכאות הקודמות.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כד' בכסלו תשס"ב
(9.12.2001).
ש
ו פ ט