פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 7592/99
בפני: כבוד
הנשיא א' ברק
המבקשת: מדינת
ישראל
נ
ג ד
המשיבות: 1.
יגודייב נדיה
2.
יגודייב מזל
הודעה
על החלטה שהתקבלה בהתאם לסעיף 72
לחוק
בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-
החלטה
1.בהחלטה מיום 19.10.99 שניתנה על יד בית משפט השלום בבאר שבע (השופט אליעז) בת.פ. 2042/99, נקבע כי יש לאסור את נאשמת מס' 1 ("הנאשמת") בתיק הנ"ל לפי סעיף 72 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 ("החוק") למשך 24 שעות. בית המשפט הורה על עונש זה לאחר שהנאשמת לא הפסיקה לדבר, וזאת גם לאחר שהשופט התריע בפניה שאם לא תעשה כן, תאסר.
2.סעיף 72(ב) לחוק בתי המשפט קובע:
"על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה".
בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי יש להעביר עותק מן ההחלטה לנשיא בית המשפט העליון. דא עקא, החלטתו של בית משפט השלום הגיעה לעיוני רק ביום 26.10.99, ימים מספר לאחר שמניין 24 השעות בו היה על הנאשמת לשהות במעצר, עבר, חלף לו - ובכך סוכלה מטרתו של הסעיף.
3.לא בכדי נקבע בסעיף, כי הודעה על עונש שהוטל לפיו תימסר מיד. סמכותו של בית המשפט מכח הסעיף היא סמכות חריגה. לעניין זה נאמר:
"... בניגוד להליכים פליליים מן-המניין, הליכי ענישה בענייננו הינם קצרים ומזורזים, ובלא שה"נאשם" זוכה לערובות שהליכי דין פלילי רגילים מקנים לנאשם מן-המניין.
ייחודה של הוראת סעיף 2 לחוק (חוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), תשכ"ה1965- - א' ב') - וכמותה הוראת סעיף 72 לחוק בתי המשפט - היא במעשה שניתן לכנותו "האחדת-רשויות". משפט פלילי רגיל, ארבעה אלה הם היוצרים אותו: מאשים, נאשם, בית-משפט ועדים. מאשים על מקומו; נאשם על מקומו; בית-משפט על מקומו; עדים על מקומם; ומקומותיהם של כל אחד ואחד מאלה שונים ונבדלים הם זה מזה. בענייננו-שלנו נוצרת מעין "האחדת-רשויות". שלא כבמשפט פלילי מן-המניין, בית-המשפט בענייננו-שלנו משמש, בה-בעת, גם מאשים, גם עד, גם בית-משפט, ובמובן מסויים גם מוציא-לפועל. כך נוצרת מעין "האחדת-הרשויות" בצידה של "האחדת-הרשויות" - ובה-בעת - עדים אנו אף ל"טלסקופיזציה" של ההליכים: זירוז ההליכים וקיומם על-אתר . " (בש"פ 2022/98 רידר נ' הרב אוחיון , טרם פורסם)
אכן, קיימים מקרים בהם ייזקק בית משפט לשימוש בסמכות מיידית וייחודית זו. אולם שומה עלינו להקפיד, כי במקרים כאלה (ובפרט מקרים בהם הוטל מאסר בפועל) יעמוד לרשות מי שהוטלה עליו סנקציה כאמור הסעד המיידי שהוקנה לו בחוק. לא כך נעשה במקרה זה.
בנסיבות אלה אני מורה על סגירת התיק. המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לנשיאי בתי המשפט, על מנת שיעבירוה לידיעת השופטים, כדי למנוע הישנותם של מקרים מעין אלה.
ניתנה היום, כ"ד בחשון התש"ס
(3.11.99).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
759299a
/דז/