רע"א 7601/20 אתי גת ו-40 אח' נ. מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ע' זינגר , ח' מאק-קלמנוביץ ו- א' רון ) מיום 22.10.2020 בע"א 1981-05-20 , בגדרו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת א' אייכנשטיין-שמלה ) אשר קיבל באופן חלקי את תביעתם לסעד הצהרתי שיחייב את המשיבות לאפשר להם להיקבר בבית העלמין בקריית ענבים – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: הקיבוץ ).

נקבע כי הסכמי רכישת חלקות הקבר שנחתמו בין המבקשים לבין המשיבה 3, דלת אמות שירותי קבורה בע"מ, אשר פעלה מכוח הרשאתו של הקיבוץ ומכרה בפועל את החלקות מכוח חוזה שהיה לה עמו, נגועים באי חוקיות היורדת לשורשו של עניין. זאת, משום שנחתמו תוך הפרת צו מניעה זמני והתעלמות מהחלטות בית המשפט בת"א 47362-06-13 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' קיבוץ קריית ענבים ו-ד' אמות שירותי קבורה בע"מ, אשר "אסר על הקיבוץ ועל דלת אמות או על מי מטעמם, להתקשר בהתקשרויות למכירת חלקות בבית העלמין של הקיבוץ או לקבור בבית העלמין את מי שאינו חבר קיבוץ או תושב הקיבוץ ואשר לא נמנה על הרשימה שצורפה". לצד זאת, התיר בית המשפט למי מהמבקשים שבן משפחתו (כהגדרתו בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971) נפטר ונקבר בקיבוץ קודם להסכם שנערך עם המשיבות, לממש את זכותו בהתאם להסכם. בית המשפט המחוזי הוסיף כי שעה שמדובר בחוזה הנגוע באי חוקיות, ברירת המחדל היא השבה, "ובמקרה זה אין קושי ממשי ללכת בדרך זו ואין נסיבות המצדיקות לחרוג מכך", מה-גם ש"בחוזים שנכרתו אף קיימת התייחסות מפורשת לאפשרות שתידרש השבה".

2.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי סעיף 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

המבקשים יישאו בהוצאות בסך 2,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.