רע"א 7607/11 רחל קבלי נ. רכס הוצאה לאור פרוייקטים חינוכיים בע"מ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' יעקב), אשר קבע כי המבקשת אינה רשאית לתבוע את המשיבה 1 בעילות המבוססות על חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן - החוק ).

2.

המבקשת היא מחברת של ספרי לימוד והוראה בלשון. המשיבה 1 היא המוציאה לאור של כל ספריה של המבקשת (להלן - ההוצאה ). המשיב 3 הוא מנכ"ל ההוצאה. יצוין, כי בין המבקשת לבין ההוצאה נחתמו הסכמים ביחס לכל אחד מהספרים שפורסמו. בהסכמים אלה נקבע, בין היתר, כי המבקשת וההוצאה הם בעלים במשותף של זכויות היוצרים בספרים. המשיבה 2 כתבה שני ספרי לימוד בתחום הוראת הלשון, שפורסמו על ידי ההוצאה. לטענת המבקשת, ספריה של המשיבה 2 מפרים את זכויות היוצרים של המבקשת בספריה. על רקע זה, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבים לתשלום פיצויים בסך של 2.64 מיליון ש"ח. עיקר הסכום הנתבע מבוסס על תביעת פיצויים סטטוטוריים. המשיבים טענו בפני בית המשפט המחוזי, כי נוכח העובדה שזכויות היוצרים בספרים נמצאות בבעלות משותפת של המבקשת וההוצאה, לא עומדת למבקשת עילת תביעה לפי החוק. זאת, שכן זכות היוצרים שייכת אף להוצאה, ועל כן לא ניתן לטעון נגדה להפרה. ביום 16.9.2011 הכריע בית המשפט המחוזי בסוגיה זו, תוך שהוא מאמץ את עמדת המשיבים. בית המשפט קבע, כי המבקשת אינה זכאית לתבוע מהמבקשת פיצויים מכוח החוק, אלא תרופות חוזיות בלבד. לצד זאת, לא קבע בית המשפט כי המבקשת מנועה להעלות טענות לעניין זה של הפרת זכות יוצרים ביחס למשיבה 2. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. יוער, כי ביום 22.9.2011 התיר בית המשפט המחוזי למבקשת לתקן את כתב התביעה כך שיתווספו לו עילות חוזיות.

3.

ביום 17.11.2011 הוריתי למבקשת לנמק מדוע לא ראוי שהשאלה המועלית במסגרת בקשת רשות הערעור תידון בסופו של הליך. זאת, במיוחד נוכח העובדה שבית המשפט המחוזי התיר את תיקון כתב התביעה. המבקשת הגישה תגובתה להחלטה ובה טענה כי הדבר יאריך את הדיון שלא לצורך. זאת, שכן לטעמה אם ייקבע בעתיד במסגרת ערעור כי עומדת לה זכות תביעה לפי החוק כלפי ההוצאה, יהיה צורך להחזיר את הדיון לערכאה הדיונית.

4.

לטעמי, בנסיבות העניין אין מקום להידרש בשלב זה של ההליך לשאלה המתעוררת במסגרת בקשת רשות הערעור. בהליך דנא מתעוררת שאלה משפטית "נקייה", היא השאלה האם מערכת היחסים בין בעלים משותפים של זכויות יוצרים מוסדרת על ידי החוק וכיצד. יש להניח, כי כל המחלוקות העובדתיות הנוגעות לסכסוך בין הצדדים יתבררו במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי. זאת, גם בהתחשב בעובדה כי החלטת בית המשפט המחוזי לא שללה מהמבקשת את האפשרות להעלות טענות הנוגעות להפרת זכויות יוצרים ביחס למשיבה 2. במצב דברים זה, דומה כי גם אם בסופו של ההליך תידון השאלה המשפטית בגדרי ערעור, וייקבע כי המבקשת צודקת בטענתה, ככל הנראה לא יהיה צורך בשמיעת ראיות נוספות, ובכל מקרה אף אם יעלה צורך כזה מדובר בראיות בהיקף מוגבל. משכך, סבור אני כי הותרת ההכרעה בשאלה המשפטית המתעוררת לסופו של ההליך לא תוביל לפגיעה ביעילות או לסרבול מיותר. בנסיבות אלה, מוטב שההליך בין הצדדים יתנהל עד תומו והדיון בשאלה המתעוררת במסגרת בקשת רשות הערעור ייערך בגדרו של ערעור, אם יוגש.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בלא צורך בתשובה. משהמשיבים הגישו תגובה בהתאם להחלטתי מיום 17.11.2011, תישא המבקשת בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח לטובת המשיבים 1 ו-3 ובשכר טרחה בשיעור זהה לטובת המשיבה 2.