רע"א 7646/03 גמיל מוחסן בטחיש נ. מדינת ישראל -משרד הבטחון

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) לפיה נדחתה בקשת המבקשים ליתן צו מניעה זמני.

המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיב 1, משרד הביטחון, בה הם טוענים כנגדו כי פלש לקרקע השייכת להם. המקרקעין השנויים במחלוקת הינם מקרקעין בלתי מוסדרים הממוקמים מערבית לכפר מג'דל שמס שברמת הגולן. בקרקע זו, שהמבקשים טוענים שהם בעליה, שוכן זה כעשרים שנים מתקן שאיבת מים המשרת את צה"ל. בשל צרכים ביטחוניים שהתעוררו בעקבות נסיגת צה"ל מלבנון, מבקש עתה המשיב 1 להרחיב את מתקן השאיבה הקיים בשטח. כנגד בנייה זו, המייצגת תוספת של כ-70 מ"ר למבנה הקיים, נתבקש בית המשפט המחוזי ליתן צו מניעה. בית המשפט דחה את הבקשה.

בית המשפט מצא כי, לפי שעה, לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת בעלותם של המבקשים בקרקע. עוד קבע בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב 1, אשר עושה בקרקע שימוש מזה שנים רבות ואשר נצרך עתה לפתח את המתקן הקיים על מנת להגן על חיי חיילי צה"ל. מנגד, המבקשים לא הכחישו כי לא נעשה מצידם כל שימוש שהוא בקרקע. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

המבקשים טוענים כי יש בידם מסמכים המוכיחים את בעלותם בקרקע, וכי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. זאת, הואיל והמשיבים יכלו, כך לשיטת המבקשים, לבנות את מתקן המים במקום אחר.

המשיבים תומכים בהחלטת בית המשפט קמא. הם סבורים כי המסמכים בהם מחזיקים המבקשים אינם מוכיחים את זכותם בקרקע. עוד טוענים המשיבים כי המבקשים לא מצביעים על נזק קונקרטי כלשהו שיגרם להם באם תדחה בקשתם. לבסוף, מדגישים המשיבים את הנזק הכלכלי והביטחוני שיגרום צו מניעה, אם יינתן.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. ההחלטה ליתן סעד זמני היא החלטה המסורה לערכאה הדיונית, ובית משפט זה יתערב בהחלטות בעניינים כגון דא, שניתנו על ידי בית המשפט קמא, רק בנסיבות חריגות. נסיבות שכאלה אינן קיימות במקרה שבפניי. משאין חולק על שהמבקשים אינם עושים כל שימוש שהוא בשטח המריבה, נוטה מאזן הנוחות בבירור לטובתם של המשיבים. בהמשך פעולות הבנייה בשטח, לא ייגרם כל נזק למבקשים, שלא ניתן יהיה לרפאו אם תביעתם תתקבל בסופו של ההליך.

משאין מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שוב אין לי צורך לבחון את טענותיהם לעניין זכויותיהם בקרקע. טענות אלה יתבררו כולן, לכשתידון בפני בית המשפט קמא התביעה העיקרית.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.