פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7664/02 שייח' עבד אל קארים עבייד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העותרים, אסירים לבנונים בכלא אשמורת, עתרו לבג"ץ בטענה לפגיעה בתנאי כליאתם. בג"ץ קבע כי אף שלבית המשפט המחוזי נתונה סמכות לדון בתנאי מאסר לפי פקודת בתי הסוהר, הסמכות של בג"ץ אינה נשללת. משהיה סעד חילופי זמין, נדחתה העתירה על הסף, תוך הערה כי ניתן לפנות לערכאה העליונה בבקשת רשות ערעור.

העובדות

העותרים הם אזרחים לבנונים הכלואים בכלא אשמורת מאז יוני 2002 מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. לטענתם, תנאי כליאתם הורעו לאחר העברתם ממתקן כליאה צבאי, בין היתר בשל איסור צפייה בשידורי טלוויזיה. המשיבה טענה כי ראוי שהעניין יידון בבית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לבג"ץ לדון לגופו של עניין בעתירה בנושא תנאי כליאה, כאשר קיים סעד חילופי בבית המשפט המחוזי לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר?

הלכות

  1. 1

    קיום סמכות לבית המשפט המחוזי לדון בתנאי מאסר או מעצר אינו שולל את סמכותו של בג"ץ, אך בהיעדר הצדקה מיוחדת יש להפנות את העותר לסעד החילופי.

    ״הקניית הסמכות לבית המשפט המחוזי לדון בעתירה בעניין תנאי מאסר או מעצר לא שללה את סמכותו של בג"ץ״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה כי העתירה מעלה סוגיה עקרונית אינה מצדיקה התעלמות מקיומו של סעד חילופי, שכן בית המשפט המחוזי יכול לדון בכל טענה, לרבות טענה עקרונית.

    ״בית המשפט המחוזי יוכל לדון בכל טענה שתובא בפניו, בין אם היא מעלה עניין עקרוני או השגה שאינה כזאת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בג"ץ
  • עתירה
  • סעד חילופי
  • בית המשפט המחוזי
  • כלא אשמורת
  • לוחמים בלתי חוקיים
  • עתירה נדחית על הסף
  • רשות ערעור
  • סוגיה עקרונית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

7664/02

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' גרוניס

העותרים:

1. שייח' עבד

אל קארים עבייד

2. מוסטפה דיב מרעי דיראני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה לצו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד צבי ריש

בשם המשיבה:

עו"ד ענר הלמן

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותרים הינם אזרחים לבנוניים, הכלואים בכלא אשמורת מאז חודש יוני 2002. הם מוחזקים בכלא בהתאם לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002. קודם לכליאתם של העותרים בכלא אשמורת הם הוחזקו במתקן כליאה צבאי. בעתירה טוענים העותרים, כי תנאי כליאתם השתנו לרעה מעת שהועברו לכלא אשמורת. כך למשל, בעת שהותם במתקן הכליאה הצבאי הותר להם לצפות בשידורי טלוויזיה ואילו בכלא אשמורת אין מאפשרים זאת. עם הגשתה של העתירה עוררנו את השאלה, האם ראוי שבית משפט זה ידון לגופם של דברים, כאשר בידי העותרים אפשרות לקבל סעד בבית המשפט המחוזי, מכוח האמור בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב-1971 (להלן - הפקודה). העותרים מסכימים שלבית המשפט המחוזי נתונה סמכות מקבילה לסמכותו של בג"ץ, אלא שלטעמם מעלה עתירתם שאלות עקרוניות, אשר מן הראוי כי יידונו בבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה ואחרונה. מנגד טוענת המשיבה, כי ראוי שהעותרים יביאו עניינם בפני בית המשפט המחוזי.

2.דעתנו היא, כי אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.

אין חולקין, כי בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בעתירה מכוח הפקודה. הקניית הסמכות לבית המשפט המחוזי לדון בעתירה בעניין תנאי מאסר או מעצר לא שללה את סמכותו של בג"ץ (ראו בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הפנים , פ"ד מז(2) 129; בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים (טרם פורסם); וכן ראו סעיף 62ד לפקודה). כלומר, אף שלבג"ץ עומדת הסמכות לדון בעתירה, הרי גם לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לדון בה, אילו הובאה בפניו. טענתם של העותרים, כי עתירתם מעלה סוגיה עקרונית, אשר מצדיקה התעלמות מקיומו של סעד חילופי, אין בה ממש. בית המשפט המחוזי יוכל לדון בכל טענה שתובא בפניו, בין אם היא מעלה עניין עקרוני או השגה שאינה כזאת (השוו, בג"ץ 9057/99 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)) . יש אף לזכור, כי היה ותידחה העתירה, ניתן יהיה להביא העניין בפני בית המשפט העליון על דרך בקשת רשות ערעור. ניתן להניח, כי אם אכן מדובר בסוגיה עקרונית יינתן משקל לכך בעת בחינתה של השאלה האם ליתן רשות ערעור.

3.אי לכך, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ח בחשון תשס"ג

(24.10.02).

ש ו פ ט ת ש ו

פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1קיום סמכות לבית המשפט המחוזי לדון בתנאי מאסר או מעצר אינו שולל את סמכותו של בג"ץ, אך בהיעדר הצדקה מיוחדת יש להפנות את העותר לסעד החילופי.
  2. 2טענה כי העתירה מעלה סוגיה עקרונית אינה מצדיקה התעלמות מקיומו של סעד חילופי, שכן בית המשפט המחוזי יכול לדון בכל טענה, לרבות טענה עקרונית.