רע"א 7664/98 LSL BIOTECHNOLOGIES, INC. נ. ברוך יוגב

1.ביום 20.8.98 הגישו חברת LSL BIOTECHNOLOGIES, INC.

וחברת LSL PLANTSCIENCES LLC , שתיהן חברות זרות הרשומות במדינת דלאוור אשר בארצות הברית ( להלן: המבקשות ) לבית המשפט המחוזי, המרצת פתיחה כנגד המשיבים. לטענתן, המשיב 1 נטל קווי הורים, זרעי יסוד, חומר גנטי וסודות ייצור של זני העגבניות שבבעלות המבקשות, מאת החברה שעסקה בייצורן עבור המבקשות, חברת הזרע (1939) בע"מ ( להלן: הזרע ), אצלה עבד עד סוף שנת 1991, והעבירם למשיבה 3 שהוקמה על ידו ביחד עם המשיב 2. לטענת המבקשות, המשיבים 1-3 הפיצו את זני העגבניות האמורות, במישרין או תוך שיתוף פעולה עם המשיבים 4 ו5- על ידי שימוש בשמות קוד וחברות קש הפזורות ברחבי העולם - כל זאת, תוך הפרת זכויות הקניין של המבקשות, פגיעה במוניטין שלהן ועשיית עושר ולא במשפט על חשבונן.

במסגרת המרצת הפתיחה, ביקשו המבקשות בעיקר לאסור על המשיבים לעשות כל פעולה שהיא לגבי כל נכס של המבקשות, בין אם נכס שהוחזק על ידי הזרע בנאמנות עבור המבקשות ובין אם נכס שהמשיבים או מי מהם נטלו / גזלו / פיתחו, לרבות כל חומר גנטי, קווי הורים, קווי יסוד או זרעי מכלוא של זני עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים השייכים למבקשות או שטופחו / פותחו / יוצרו על ידי מי מהמשיבים תוך עשיית שימוש כלשהו בידע ובסודות מסחריים ומקצועיים של המבקשות בזנים אלה.

במקביל להגשת התובענה, הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צווי מניעה זמניים, בה התבקשו סעדים זמניים הדומים לאלו שנתבקשו בהמרצת הפתיחה.

2.בית המשפט המחוזי, דחה את בקשת המבקשות למתן צווי מניעה זמניים וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, המבקשות לא הציגו תשתית ראייתית או משפטית המבססת את תובענתן במידה הדרושה לקבלת סעד זמני. המבקשות לא צירפו לבקשתן תצהיר מטעם מומחה לעניין זהות הזנים והסתפקו בתצהיר מטעם עורך דינן. כן לא דאגו המבקשות לצרף לבקשתן את כל האסמכתאות לביסוס טענותיהן ואף נמנעו מדיון ענייני בשאלת תוקפם בישראל של פטנט שנרשם בארצות הברית ושל רישום זנים בפנקסי רשם זכויות המטפחים בארצות הברית.

שנית, בית המשפט קמא לא שוכנע כי מאזן הנוחות פועל לטובת המבקשות, באשר אם תזכינה בתביעתן, הפגיעה בקניינן תהא ניתנת לפיצוי כספי, בעוד שהסעד הזמני עלול לפגוע בחופש העיסוק של המשיבים.

מעבר לצורך הוסיף בית המשפט, כי אפילו הוכיחו המבקשות זכות לכאורה, היה דוחה את הבקשה לסעד זמני בשל שיהוי.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי, הוגשה בקשת הרשות לערער אשר לפניי.

3.עיינתי בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם ובאתי למסקנה, כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא ולשנות את המצב הקיים על דרך הוצאתו של צו מניעה זמני.

התשתית הראייתית אותה הניחו המבקשות בפני בית המשפט קמא, אכן מותירה ספק לגבי הזכות לכאורה של המבקשות בזני העגבניות - עניין שאיני רואה להכריע בו. בפנייתן לבית משפט זה, ביקשו המבקשות לצרף ראיה נוספת, וכן תצהיר מטעם עו"ד לוי, המתייחס לאמור בתגובת המשיבים, ומפרט עובדות נוספות לביסוס טענות המבקשות. דא עקא, מדובר במסמכים ובמידע אשר היו בידי המבקשות כבר בעת הדיון בבקשתן בבית המשפט קמא, ועל כן, היה עליהן להכבד ולהציגם כבר באותו שלב.

זאת ועוד, כאמור, בית המשפט המחוזי קבע, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. בעניין אחרון זה, יש להזכיר כי הוצאת צו המניעה הזמני תפגע בעיסוקם של המשיבים ותסב להם נזק קשה ומיידי. מנגד, עומדת זכות קניינית נטענת של המבקשות, להבדיל מזכות קניינית מוכחת שבעליה נמצא זכאי להגנתה. במצב דברים זה, ונוכח העובדה, שהמבקשות לא פירטו בבקשתן מהם אותם נזקים שלטענתן ייגרמו להן באם לא יוצא צו המניעה הזמני, דומה, כי דחיית הבקשה למתן צו כזה לא תסב למבקשות נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי.

אכן, במידה שיתברר בסיומו של ההליך העיקרי, כי צודקות המבקשות בטענה כי המשיבים עושים, שלא כדין, שימוש בקניינן, תהא פתוחה בפניהן הדרך לתבוע מאת המשיבים פיצויים כפי נזקן.

סיכומו של דבר, נראה לי שאין להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, כשדחה את הבקשה למתן צו זמני. יחד עם זאת, נראה לי להמליץ כי ההליך העיקרי ייקבע לדיון בהקדם.

לאור מסקנה זו, איני רואה מקום להדרש לסוגיית השיהוי.

הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.