רע"א 7665/04 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. אחמד מוחמד פארס אגבאריה

1.המשיב 1 הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, כנגד המשיבה 2, בגין תאונת דרכים שבה היה מעורב ביום 28.7.1996. המשיבה 2, מצדה, ביקשה כי כתב התביעה המקורי יתוקן על-ידי הוספת המבקשות כנתבעות במסגרתו. עילת התיקון: תאונת דרכים נוספת, שעבר המשיב 1, ביום 18.3.2003. המשיב 1 התנגד לתיקון אולם בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, וכתב תביעה מתוקן הוגש בהתאם. המשיב 1 טען בכתב התביעה המתוקן כי לא נגרמה לו נכות צמיתה בעקבות התאונה השנייה, ואמד את נזקיו בגינה – בראשי הנזק של הוצאות רפואיות, נסיעות וכאב וסבל – בסך כולל של 20,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיבה 2 והורה כי המומחה בתחום האורטופדי – שבדק את המשיב 1 בעקבות התאונה הראשונה וקבע את נזקיו בגינה – ייתן "חוות-דעת משלימה לעניין השפעת התאונה השנייה על נכותו הכוללת של התובע, אם יש השפעה כזו, וכן יתייחס לשאלה האם ניתן לייחד נכות מסויימת לתאונה הראשונה, נכות אחרת או חופפת לתאונה השניה והמכלול כולו".

2.המבקשות גורסות כי מלכתחילה לא היה מקום לחייב את המשיב 1 לצרף לתביעתו את המבקשות כנתבעות בתאונה השנייה. עוד הן טוענות, כי לא היה מקום להורות למומחה בתחום האורטופדי לבדוק את המשיב פעם נוספת לגבי התאונה השנייה. המבקשות מדגישות, בין היתר, כי המשיב 1 עצמו לא הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי בגין התאונה השנייה.

3.דין הבקשה להידחות. אשר להחלטה הראשונה, שעניינה תיקון כתב התביעה, הרי שהמבקשות לא השיגו עליה במועד, ולא ניתן, היום, לכרוך את עניינה של החלטה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה מאוחרת יותר. המבקשות עצמן מבהירות בתחילת בקשתן כי הן מפנות את בקשת רשות הערעור כנגד ההחלטה המאוחרת, וממילא אין לשעות להשגות כנגד עצם ההחלטה המוקדמת להורות על תיקון כתב התביעה.

4.הנחת המוצא היא, אפוא, כי כתב התביעה העומד בפני בית המשפט המחוזי הוא כתב התביעה המתוקן. אשר להחלטה בדבר בדיקת המשיב 1 פעם נוספת על-ידי המומחה: המשיבה 2 טוענת כי המסמכים הרפואיים מלמדים שהתאונה השנייה – עליה לא טרח המשיב 1 לספר לבית המשפט – גרמה למשיב 1 פגיעות החופפות לפגיעות הנטענות בתאונה הראשונה; התאונה השנייה החמירה, לדעת המשיבה 2, את מצבו של המשיב 1, וטענתו של זה האחרון כי לא נותרה לו נכות בגין התאונה השנייה וכי נזקיו מסתכמים ב- 20,000 ש"ח – נגועה בחוסר תום-לב קיצוני. בשל כך, סבורה המשיבה 2 כי על-מנת שניתן יהיה לקבוע את ההשפעה של כל אחת מהתאונות על מצבו של המשיב 1, ולאמוד את נזקיו העתידיים, דרוש כי המשיב 1 ייבדק על-ידי המומחה פעם נוספת. בית המשפט בחן את טענות הצדדים והחליט כי המשיב 1 ייבדק פעם נוספת על-ידי המומחה מטעם בית המשפט. החלטה זו מצויה במסגרת סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, ולא מצאתי עילה מספקת להתערב בה.

הבקשה נדחית. המבקשות תישאנה בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה 2 בסכום של 10,000 ש"ח.