רע"א 7668/07 אימן בדארנה נ. ס.מ.ר שירותי סיעוד בע"מ

בקשה זו עניינה, בעיקר, שיעור האשם התורם שיש לייחס למבקש, שנפגע ברגלו במהלך עבודתו מסכין ששימשה אותו לפירוק עופות. הסכין – כך פסקה הערכאה המבררת – נפלה לתוך המגף שנעל המבקש, והוא נחתך כאשר הוציא אותה בחוסר זהירות. בית משפט השלום ראה לנכון להטיל אחריות על המשיבה-המעבידה, אך בה-בעת ראה במבקש כמי שתרם לתאונה ברשלנותו-שלו – תרומה משמעותית בשיעור של 60%. בית המשפט קבע כי לא הוכחה אחריותם של המשיבים 3-2 לתאונה, ופסק למבקש פיצויים בהתאם לממצאים שקבע (נכות רפואית של 10% ללא נכות תפקודית). הפיצויים שנפסקו נבלעו בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט המחוזי סבר כי בנסיבות העניין, ולאור הגרסאות המרובות של המבקש, היה מקום לדחות את התביעה מכל-וכל, אולם בהיעדר ערעור נגדי בעניין החבות נמנע בית המשפט המחוזי מלהתערב, תוך שהוא מותיר על כנן את הקביעה כי אשמו התורם של המבקש הוא בשיעור של 60%, וכן את יתר קביעותיו של בית משפט השלום.

המבקש טוען כי לא היה מקום לראותו כמי שאשמו תרם לתאונה, ומכל מקום לא בשיעור שנקבע; כן הוא מלין על דחיית התביעה כנגד המשיבים 3-2 ועל פסיקתן של הערכאות הקודמות באשר לגובה הנזק. המשיבים 3-2 הגישו תשובה לבקשה, המשיבה 1 בחרה שלא לעשות כן.

בחנתי בעיון את טענותיו של המבקש, ולא מצאתי בהן כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, כנדרש לצורך מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, מה גם שלגוף העניין אין בסיס להתערבותו של בית משפט זה בהכרעתן של שתי הערכאות הקודמות.

הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בשכר-טרחת עורך-הדין של המשיבים 3-2 בסכום של 5,000 ש"ח.