רע"א 7669/02 הרצל בן דוד נ. רשות הפיתוח

בשנת 1995 הגישה המשיבה בבית-משפט השלום ברמלה תביעה לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים בסך 193,200 ש"ח נגד המבקשים, אשר לטענתה פלשו בשנת 1982 לצריף הבנוי על מקרקעין שהינם בבעלותה, הרסו אותו והקימו תחתיו מבנה אחר, וזאת ללא חוזה שכירות ומבלי שהמשיבה נתנה הסכמתה לכך.

המבקשים טענו לבעלות במקרקעין, לחלופין טענו כי הם ברי-רשות בנכס ולחלופי חילופין כי הם דיירים מוגנים. לאחר שמיעת ראיות, דחה בית-משפט השלום את כל טענות המבקשים וקיבל את תביעת המשיבה.

המבקשים ערערו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר דחה את כל טענותיהם, למעט הטענה בדבר קיומה של דיירות מוגנת. בית-המשפט המחוזי קבע, כי הדיון בטענה זו בלבד יוחזר לבית-משפט השלום לצורך שמיעת עדים נוספים. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי פסק-דינו של בית-משפט השלום עומד על-כנו; כי אם תוכח טענת הדיירות המוגנת, ישתנה פסק-הדין בהתאם; כי אם לא תוכח טענה זו, יישאר פסק-דינו של בית-משפט השלום בעינו; וכי לבסוף יוחזר הדיון לערכאת הערעור.

לאחר ששמע עדים נוספים, קבע בית-משפט השלום, כי בין הצדדים לא נחתם כל הסכם לדיירות מוגנת, וכי כספים ששולמו למשיבה על-ידי המבקשים או על-ידי אחיו של המבקש 1 לא היו – כטענת המבקשים – כספים ששולמו על-חשבון דמי מפתח ודמי שכירות, אלא כספים ששולמו בגין דמי שימוש ראויים על-פי פסקי-דין שניתנו בעבר נגד אחיו של המבקש 1.

במהלך הדיון בערעור הגישו המבקשים בקשה להגשת ראיה נוספת, בגידרה ביקשו לפתוח מחדש את הדיון בשאלת הבעלות במקרקעין. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה להגשת ראיה, בנמקו כי פסק-דינו הקודם סתם את הגולל על כל טענות המבקשים למעט טענת הדיירות המוגנת, ומשכך דחה את הערעור.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי בעניין הראיה הנוספת.

דין הבקשה להידחות. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מן הסכסוך הספציפי שבין הצדדים, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגוף העניין אין לקבל את טענות המבקשים, אשר נבחנו פעמיים על-ידי שתי ערכאות ונדחו על-ידיהן. כאמור, בגדר פסק-דינו הראשון של בית-המשפט המחוזי נדחו כל טענותיהם של המבקשים והדיון הוחזר לבית-משפט השלום למען ידון בשאלת קיומה של דיירות מוגנת בלבד, ועל-כן בדין דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה להבאת ראיה נוספת.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.