רע"א 7702/99 סופר דורון נ. בנק מרכנתיל דיסקונט

1.ענייננו בבקשה לתקון בקשת רשות להתגונן, שנדחתה בשתי ערכאות קודמות. כנגד המבקשים הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר על-ידי המשיב. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן (להלן: הבקשה). במהלך הדיון בבקשה הגיעו הצדדים להסכם דיוני, לפיו המבקשים לא יורשו להעלות במסגרת הדיון בבקשה, טענות מעבר לאלה שפורטו בתצהיר שצורף לבקשה. מנגד, המשיב חויב, במסגרת ההסכם להמציא למבקשים את כל המסמכים שברשותו. לאחר שנתקבלו המסמכים מהמשיב, ביקשו המבקשים לבטל ההסכם ולאפשר להם לתקן את בקשתם תוך הוספת טענות חדשות.

רשמת בית המשפט המחוזי דחתה בקשה זו ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שדחה את הערעור. כנגד החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפנינו.

2.בית המשפט המחוזי קבע כי הלכה היא שבהליך אזרחי רשאים הצדדים להסכים על הסדר דיוני והסכמתם מחייבת ואין לחזור מהסכמה זו אלא כאשר יש עילות המצדיקות ביטול ההסכם (כגון: עושק, מרמה הטעיה וכו'). במקרה זה אין עילה המצדיקה ביטול ההסכם, שכן, טענתם של המבקשים נוגעת לכדאיות ההסכם עליו חתמו. זאת ועוד המבקשים לא הוכיחו שלא קיבלו את כל המסמכים מהמשיב על פי ההסכם.

3.המבקשים תוקפים קביעות אלה וטוענים כי המשיב לא העביר למבקשים מסמכים מהותיים, דבר המהווה הפרה יסודית של ההסכם הדיוני ולכן יש באפשרותם לבטלו וכי אין טענתם נוגעת בכדאיות ההסכם. הם הניחו שהמשיב יקיים את ההסכם וימסור את המסמכים ומשלא עשה כן - לפי הטענה - יש מקום לבטל את ההסכם.

4.דין הבקשה להידחות. במקרה זה קבע בית המשפט המחוזי כי כל המסמכים שהיו בידי המשיב הועברו למבקשים. אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על ממצאים עובדתיים של בית משפט דלמטה. אין כל אינדיקציה לכך שהיה פגם בגמירת הדעת של המבקשים עת נכרת ההסכם ולכן גם טענה זו אין בה ממש. על כל פנים אין הבקשה מעלה שאלה כלשהי הראויה להידון ב"גלגול" שלישי ואין היא עונה על המבחנים הנקוטים בידינו למתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בסך 10,000 ש"ח.