רע"א 7706/01 אוריינט קולור מעבדה לצילום צבעוני בע"מ נ. חברת נכסי ל"ט בע"מ

סכסוך כספי בין המבקשים לבין המשיבה בנוגע לדמי שכירות שאותם תבעה המשיבה מן המבקשים, הועבר על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, בהסכמת הצדדים, להכרעת בורר. בפסק הבוררות, שאושר על-ידי בית-משפט השלום חרף בקשת המבקשים לביטולו, חויבה המבקשת 1 (להלן:

המבקשת) לשלם למשיבה סכום של למעלה ממיליון ש"ח (להלן: פסק-הדין).

על פסק-הדין, שאישר את פסק הבוררות, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. במקביל, ומבלי ששולם למשיבה הסכום שבו חויבה המבקשת, הגישו המבקשים לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בקשה לעכב את ביצוע פסק-הדין.

משנדחתה בקשתם, הפנו המבקשים בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. טענת המבקשים הייתה, כי לבקשת רשות הערעור שהגישו על פסק-הדין סיכוי טוב להתקבל, וזאת מכיוון שפסק הבוררות שאושר ניתן תוך חריגה מסמכות. עוד נטען, כי נוכח העובדה שביצוע פסק-הדין יחייב את המבקשת לממש נכסים בבעלותה, דבר שיגרום לה לנזק בלתי הפיך, ולאור העיקולים שהטילה המשיבה על תשעה מנכסיה של המבקשת - מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, ותומך בעיכוב ביצועו של פסק-הדין. לבסוף טענו המבקשים, כי הגיע לידיהם מידע, שלפיו בכוונת בעלי-המניות של המשיבה לפעול לפירוק המשיבה, באופן שיקשה על המבקשים לגבות בחזרה את הסכומים שישלמו, באם יזכו בערעור.

בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא יהושע גרוס) דחה את בקשת המבקשים, וקבע, כי לאחר שקילת כל הנסיבות, מסקנתו היא כי אין הצדקה למתן צו לעיכוב ביצוע. בית-המשפט המחוזי קבע, כי בסופו-של-דבר מדובר בחיוב כספי שלא שוכנע כי קיומו עתה ייצור מצב בלתי הפיך.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי, והוסיפו, כי נוכח העובדה שהדיון בבקשת הרשות לערער נקבע למועד קרוב, מדובר בעיכוב חובתם לבצע את פסק-הדין למשך זמן קצר בלבד.

מנגד התנגדה המשיבה למתן רשות ערעור. בין היתר טענה המשיבה, כי הטענה שבכוונת בעלי-מניות של המשיבה לפרקה אינה נכונה.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

בקשתם של המבקשים נבחנה על-ידי שתי ערכאות, שהחליטו כי אין מקום למתן צו לעיכוב ביצוע. על-פני הדברים, אין מקום להתערב בהחלטתן.

יחד עם זאת, מכיוון שתשובתה הלאקונית של המשיבה באשר לאפשרות פירוקה אינה מניחה את הדעת, הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות העניין, באיזון הראוי בין הצדדים יש להורות כי עד למתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי, יופקדו הכספים שעל המבקשת לשלם למשיבה על-פי פסק-הדין, בנאמנות בידי באי-כוח המשיבה.

בכפוף לאמור לעיל, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.