החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7720/17 פזקר בע"מ נ. מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר 1993 בע"מ

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשות, נושות של חברה בפירוק, ביקשו רשות ערעור על החלטה שהותירה בידי הבנק סכום של כ-2.5 מיליון ש"ח עד להכרעה במחלוקות על היקף החובות. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, וקבע כי ההחלטה לא הביעה עמדה במחלוקות לגופן ואין מקום להכריע לראשונה בטענה לסכום שאינו שנוי במחלוקת. המבקשות חויבו בהוצאות.

העובדות

החברה נמצאת בפירוק. סכום של כ-2.5 מיליון ש"ח מופקד בבנק, שהוא נושה נוסף של החברה, לשם הבטחת חובותיה כלפיו. המחלוקת נוגעת להיקף החובות, והבירור בערכאה קמא התקדם ומצוי לקראת סיום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על העברת הכספים המופקדים בבנק לקופת הפירוק בשל טענה כי החובות נפרעו
  2. 2.האם יש להתערב בהחלטה שקבעה כי המחלוקות הכספיות טרם הוכרעו ולכן הכסף יישאר אצל הבנק
  3. 3.האם ניתן להכריע לראשונה בערכאת הערעור בדבר סכום שאינו שנוי במחלוקת

הלכות

  1. 1

    אין מקום להידרש לגוף המחלוקות הכספיות בגדר בקשת רשות ערעור כאשר ההחלטה המבוקשת לא הביעה עמדה עניינית בהן

    ״אין אם כן כל מקום להידרש לגוף המחלוקות בגדר בקשה למתן רשות ערעור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לסכום שאינו שנוי במחלוקת שלא הועלה בערכאה קמא לא תוכרע לראשונה בערכאת הערעור

    ״אין אפוא הצדקה כי הוא יוכרע לראשונה בערכאת הערעור, מבלי שהוברר בהליך קודם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חברה בפירוק
  • קופת הפירוק
  • רשות ערעור
  • מחלוקות כספיות
  • הבטחת פירעון
  • נושה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

7720/17

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשות:

1. פזקר בע"מ

2. פזקר שיווק (1993) בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר 1993

בע"מ

2. עו"ד רמי קוגן

3. בנק לאומי לישראל בע"מ

4. כונס הנכסים הרשמי

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי נצרת מיום 20.07.2017 בפר"ק 59819-11-14 על ידי

כבוד השופט ע' עיילבוני

בשם המבקשת:

עו"ד איתן ארז;

עו"ד עמינדב בלוזר

בשם משיבים 2-1:

עו"ד רמי קוגן; עו"ד

אלונה בומגרטן

בשם משיב 3:

עו"ד אמיר דולב;

עו"ד חופית חיים

בשם משיב 4:

עו"ד מיכל דלומי

החלטה

1.

המבקשות הן נושות של חברה בפירוק. לטענתן יש להעביר לקופת הפירוק סך של כ-2.5 מיליון ש"ח המופקד כרגע בידי בנק לאומי – הוא משיב 3 – נושה נוסף של החברה. אין מחלוקת על כך שהבנק רשאי, לפי הסדר נושים שאושר, להותיר אצלו את הכסף המופקד לשם הבטחת פירעון חובות החברה כלפיו. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב היקף החובות של החברה כלפי הבנק.

המבקשות טענו בבית המשפט המחוזי, וזוהי טענתן גם כעת, כי כל החובות הרלוונטיים נפרעו זה מכבר ולכן יש לשחרר את הכסף לקופת הפירוק. בבקשה הנוכחית למתן רשות ערעור הוסיפו המבקשות וטענו כי קיים סכום לא מבוטל שאינו שנוי כלל במחלוקת, וכי למצער נדרש היה להורות על העברתו של סכום זה לקופת הפירוק. כן נטען כי יש להעביר את הסכום לקופת הפירוק באופן מיידי, שכן אם הבנק יממש את דמי הפקדון יהיה הדבר בגדר "מעשה עשוי". בית המשפט המחוזי דחה עמדה זו, ואימץ את עמדת הבנק, לפיה עדיין קיימות מחלוקות כספיות בין הצדדים ולכן יש להותיר את הכסף בידיו, עד להכרעה במחלוקות השונות. משיבים 4-2 הוסיפו וציינו בתגובותיהם לבקשה למתן רשות ערעור כי לאחר הגשת הבקשה חלה התקדמות משמעותית בבירור המחלוקות, וכי הבירור מצוי לקראת סיום.

2.

דין הבקשה להידחות. המבקשות טוענות כי היה על ערכאה קמא לקבוע שאין מחלוקות כספיות של ממש בין הצדדים, אף כי מן החומר שצורף עולה בעליל כי טרם הוכרעו כל המחלוקות, וכי ההכרעה הסופית בהן עדיין מוטלת לפתחה של ערכאה קמא. דומה כי הבקשה הנוכחית מופנית אפוא כלפי גוף המחלוקות, דהיינו מבוקש כי בית משפט זה יביע עמדה לגופו של עניין. דא עקא, בהחלטה מושא הבקשה לא הביע בית המשפט המחוזי כל עמדה עניינית במחלוקות הכספיות בין הצדדים, אלא רק קבע כי לא ניתן לומר בוודאות שכל החובות הרלוונטיים של החברה כלפי הבנק שולמו במלואם. אין אם כן כל מקום להידרש לגוף המחלוקות בגדר בקשה למתן רשות ערעור.

טענה נוספת של המבקשות היא כי קיים סכום שאינו שנוי במחלוקת, שאין כל הצדקה להותירו מופקד בידי הבנק. עיון בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ובהחלטתו מעלה כי העניין לא הועלה ולא נדון בערכאה קמא. אין אפוא הצדקה כי הוא יוכרע לראשונה בערכאת הערעור, מבלי שהוברר בהליך קודם האם אכן קיים סכום כזה ומהו גובהו. יובהר כי אין מניעה שהמבקשות יעלו טענותיהן במישור זה בערכאה קמא, שטרם נדרשה לנושא.

סוף דבר, לא נמצאה כל הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. מעדכונים שהגישו הצדדים אף עולה כי המחלוקות הכספיות בין הצדדים קרובות לפתרון, וגם שיקול מעשי זה תומך בדחיית הבקשות, המופנות כלפי פרק הזמן שעד להכרעה באותן מחלוקות. אף לא הוצגה תשתית לנזק כלכלי כלשהו שייגרם למבקשות אם הסכום שבמחלוקת יהיה מופקד לעת עתה בבנק, ולא בקופת הפירוק.

3.

הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בהוצאות משיבים 4-2 ובשכר טרחת עורכי דינם בסך של 4,000 ש"ח לכל משיב, ובסך הכל 12,000 ש"ח.

כ"ד בטבת התשע"ח (11.1.2018).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17077200_Z02.doc

מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להידרש לגוף המחלוקות הכספיות בגדר בקשת רשות ערעור כאשר ההחלטה המבוקשת לא הביעה עמדה עניינית בהן
  2. 2טענה לסכום שאינו שנוי במחלוקת שלא הועלה בערכאה קמא לא תוכרע לראשונה בערכאת הערעור