פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7735/04
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
יוסף אבדי
נ ג ד
המשיבות:
1. דורה שוורץ
2. חיה ברסלבי
3. סיגלית מנוצ'הרי
4. סוזן מנוצ'הרי
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.6.04 בע"א 2571/01 שניתן על ידי כבוד
השופטות א' קובו, מ' רובינשטיין, נ' אחיטוב
בשם המבקש: עו"ד י'
רוזובסקי
בשם המשיבות 2-1: עו"ד י'
מרקוביץ
בשם המשיבות 4-3: עו"ד ש' ורשה
החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת א' קובו, מ' רובינשטיין, נ' אחיטוב) בע"א 2571/01 (מיום 16.6.04) שדחה את ערעורו של המבקש על פסק-דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בו נתקבלה תביעת המשיבות להשבת כספים שקיבל המבקש מהמנוח חיים חייט ז"ל (להלן: המנוח ), הוא מורישן של המשיבות.
2.המבקש והמנוח, שכאמור לעיל, הוא מורישן של המשיבות, הכירו בתקופה בה עבדו כנהגי מוניות. במהלך השנים, הפך המבקש למנהל החשבונות של המנוח, ובתוקף תפקידו קיבל מהמנוח סכומי כסף גדולים. לאחר מותו של המנוח תבעו יורשותיו את המבקש להשבת סכומי כסף אלו. המבקש אינו כופר בעובדה שקיבל כספים מהמנוח, אלא שלטענתו השיב את הכספים ואינו חייב עוד בגינם. להוכחת גרסתו הציג המבקש אישורים, ואולם הערכאה הדיונית קבעה כי:
"התחכום והחלקלקות שהפגין הנתבע בעדותו בפני מצד אחד, וצורת האישורים מצד שני, שכנעו אותי כי תוכן "האישורים" נ/2 לא נכתב על-ידי המנוח וכי חתימתו על הניירות קדמה לתוכן שנכתב בהם".
ערכאת הערעור בחרה לאמץ את פסק דינה של הערכאה הדיונית, בהתאם להוראות תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ומכאן הבקשה שבפני.
3.בבקשתו טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהגדירו את הערעור כערעור על ממצאים עובדתיים ומהימנות וביקש כי נראה בטענתו טענה משפטית ולפיה "אין בית משפט רשאי לפסוק בניגוד לחוות-דעת מומחים – על בסיס התרשמות מעדים אחרים". כרקע לטענתו זו מנתח המבקש את חוות הדעת הגרפולוגיות השונות שעמדו בפני הערכאה הדיונית, ומבחינה משפטית מבקש הוא ללמוד לעניין זה מההלכה שנפסקה בע"א 318/68 פלוני נ' פלוני , פ"ד כב(2) 1020, ולפיה "תורה מדעית שנתפרסמה ברחבי תבל כתורת אמת אינה ידיעה חיצונית המובאת לבית המשפט באמצעות "עד מומחה", אלא הינה גופה חלק של "ידיעת בית המשפט", ומשום כך אין בית המשפט רשאי לדחות אותה מפני עדויות אחרות".
4.במה דברים אמורים? ההלכה ממנה מבקש ללמוד המבקש לענייננו הלכה ברורה היא, והתורה המדעית אליה כיוון מ"מ מקום הנשיא, השופט זילברג, בדבריו היא תורת סוגי הדם. לא נראה לי שניתן להקיש מעניין זה למקרה שבפנינו, שעניינו האופן בו העריכה הערכאה הדיונית את חוות דעת הגרפולוגים שהובאו בפניה. משכך, כלל לא מתעוררת השאלה המשפטית לה טוען המבקש.
בדין קבע בית המשפט המחוזי כי הערעור כולו נסב על שאלות שבעובדה ובמהימנות, ולא נפל כל דופי בפעולתו שעה שאימץ את פסק דינה של הערכאה קמא בהתאם להוראות תקנה 460(ב) הנ"ל.
לא שוכנעתי, איפוא, כי הבקשה שבפני מעלה שאלה משפטית או שאלה בעלת חשיבות ציבורית, ומשום כך אין הבקשה עומדת במבחנים שנקבעו לעניין זה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.
לפיכך, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג בתשרי תשס"ה
(28.9.04).
ש ו פ ט ת