רע"א 7747/10 פלוני נ. פלוני

1.

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב (ע"א 1671/99) אשר דחה את ערעור המבקשים על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד סגנית הנשיא השופטת ש' אלמגור בת.א. 43140/03), במסגרתו נתקבלה באופן חלקי תביעת המשיבה והמבקשים חויבו לפצותה בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מאספקת גלאים לקויים עבור הקמת גדר ביטחון.

המשיבה זכתה במכרז להקמת גדרות ביטחון בצפון הארץ. לשם הקמת הגדרות היא רכשה ממבקשת1 (להלן : המבקשת) 33,000 גלאים, שנועדו למערכת ההתרעה שבגדר. הגלאים פותחו על ידי מבקש 2 ואף נרשמו כפטנט. לאחר התקנת הגלאים נתברר למבקשת כי הם פגומים ולא התאימו לייעוד שלשמו תוכננו. הפגם העיקרי שנמצא בהם היה חדירת לחות ומים לחלקים שאמורים להיות אטומים. הפגם

גרם לקורוזיה וביטל את תכליתם

של הגלאים - גילוי

זעזועים בגדר. בשל האמור נאלצה המשיבה להחליף את כל הגלאים. המשיבה הגישה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד המבקשת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה. בית משפט השלום קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע כי המשיבה אחראית ל – 45% מהנזקים ואילו המבקשים אחראים בשיעור של 55% מהנזקים שנגרמו. הערעור שהוגש לבית משפט המחוזי נדחה. הודגש, כי הערעור מופנה בעיקרו נגד ממצאים עובדתיים מבלי שנתקיימו כאן החריגים המצדיקים להתערב בממצאים עובדתיים. נקבע, כי המבקשת הוכיחה כי הכשלים בגלאים נבעו מחדירת לחות כתוצאה מאטימה של הגלאים והרכבה הלקוי על ידי המבקשים. נפסק שאכן הוכחו כל רכיבי הנזק כנדרש. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

לטענת המבקשת כלל לא היה מקום להטיל עליה אחריות. לשיטתה, כאשר מדובר בהזמנת ייצור על פי מפרט המזמין, קבלן המשנה לא אחראי לליקויים, אם מסתבר שהמפרט היה לקוי. נטען, כי על פי סעיף 12 לחוק המכר, התשכ"ח - 1982 קבלן אינו רשאי לטעון לאי התאמה כלפי קבלן משנה כשהבעיה הייתה ידועה לו בעת ביצוע הזמנה. על פי סעיף 14 לחוק המכר קבלן אף אינו רשאי לטעון לאי התאמה בחלקי המוצר כלפי קבלן המשנה כאשר הקבלן לא נתן הודעה מיד לאחר הבדיקה שנערכה בסמוך לקבלת חלקי המוצר. לפי סעיף 17 לחוק המכר נטען שהמזמין אינו רשאי להסתמך על אי ההתאמה כאשר הפר את חובתו לספק פירוט סביר של אי ההתאמה ונתן הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר. לטענת המבקשת, פסקי הדין של הערכאות שדנו בעניינה גרמו לה לעוול ולמכת מוות כלכלית.

2.

טענות המבקשים לא נעלמו מעיני בית המשפט השלום והמחוזי שדנו בעניינם. הטענות זכו למשקלם הראוי, במסגרת חלוקת האחריות שנקבעה בין הצדדים. אין בכוחן של הטענות לשלול לחלוטין את האחריות הרובצת על כתפי המבקשים. בית משפט השלום בהתבסס על חוות הדעת של המומחה הגיע למסקנה כי הגלאים אשר סופקו על ידי המבקשת הינם לקויים. הליקוי נבע בין היתר מחוסר אטימה בשל הדבק בו נעשה שימוש, שימוש אשר אינו מתאים למטרתו. האיטום הלקוי גרם לחדירת לחות אשר מנעה יכולת שימוש בגלאים על פי מטרתם (ראה פסקה 5 לפסק הדין של בית משפט השלום). הנזק שנגרם למשיבה הינו רב. מדובר בממצאים עובדתיים אשר מעוגנים היטב בחומר הראיות. ניסיון המבקשים להסתמך על סעיפים שונים בחוק המכר אינו משכנע. יש לבחון בראש ובראשונה את התשתית העובדתית שנקבעה. דרך הצגת העובדות כאילו המבקשת הזמינה מוצר ביודעה שהינו לקוי אינה מתיישבת עם הממצאים העובדתיים שנקבעו. אכן ישנם לקויים עליהם עמדה המבקשת בשלב מוקדם יותר, אך כמות הלקויים על היקפם הרב והגורמים השונים שהובילו לליקוים לא היו ידועים במלואם מבעוד מועד. אכן המשיבה אחראית אף היא על הלקויים הואיל וזו יכלה לבדוק אותם באופן מקיף יותר, על פי ניסיונה הרב ועל כך הוטלה עליה אחריות. אמנם אחריות זו אינה פוטרת את המבקשת מאחריותה. בכל מקרה וזה העיקר מדובר בהכרעה שנשענת על ממצאים עובדתיים במסגרת דלת אמותיו של הסכסוך בין הצדדים. לא מצאתי כי קיימת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המצדיק דיון בגלגול שלישי ((ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

3.

מכאן, סבורני כי דין הבקשה להדחות. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.