פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
7768/98
בפני:
כבוד השופט ת' אור
כבוד
השופטת ד' ביניש
כבוד
השופט י' אנגלרד
המ
בקש
:
מרדכי קורש
נגד
המשיב
:
קצין
התגמולים
בקשת רשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בתיק ע"א 197/97 שניתן ביום
28.10.98 על ידי כבוד השופטים א' א' לוי, א' גרוניס וא' חיות
בשם
המ
בקש:
עו"ד נפתלי גרינברג
בשם
המשיב
:
עו"ד ירון בשן
החלטה
1.במהלך שירותו הצבאי, כשנה וארבעה חודשים לאחר גיוסו, לקה המבקש בכיב תריסריון ( להלן: המחלה ). בתביעה שהגיש לקצין התגמולים, טען שהמחלה היא תוצאה של תנאי השירות הצבאי, תנאים אשר היו קשים הן מבחינת המתח הנפשי שהתלווה להם והן באשר לתנאי התזונה. תביעתו של המבקש נדחתה על ידי קצין התגמולים, אשר הסתמך על חוות דעתו של ד"ר גילון, על פיה אין קשר סיבתי בין מחלתו של המערער לבין תנאי השירות.
המערער ערער על ההחלטה בפני ועדת הערר. בפני הוועדה הונחו שתי חוות דעת: האחת של פרופסור י' רטן מטעם המערער, והאחרת של ד"ר א' גילון מטעם המשיב. הוועדה העדיפה את חוות דעתו של ד"ר גילון, וקבעה על פיה שלא הוכח שקיימת אסכולה רפואית לפיה מתח נפשי ותנאי תזונה קשים יכולים לגרום למחלה.
2.על החלטת הוועדה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה על יסוד שני טעמים: האחד הוא, שבית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שלא הוכח קיומה של אסכולה התומכת בקיום קשר סיבתי כאמור; והשני, שבנסיבות המקרה נמצא הסבר להופעת המחלה אצל המבקש, ללא קשר לתנאי שירות קשים אשר יש עמם לחץ נפשי ואפשרויות תזונה קשים.
אין מחלוקת בין המומחים, שאחד הגורמים העיקריים לפרוץ המחלה הוא נטיה משפחתית, על רקע תורשתי. והנה מתברר, ששניים מבני משפחתו של המבקש לוקים במחלה. פרופסור רטן הזכיר את אביו ואמו של המבקש כחולים בה, וד"ר גילון הזכיר את אמו ואחיו. כך או אחרת, קיים רקע משפחתי ברור אשר יש בו להסביר את פרוץ המחלה אצל המבקש. על רקע זה, והואיל ולא הוכח ארוע מסויים במהלך השרות הצבאי אשר גרר לחץ נפשי חריג וכן לא הוכחו תנאים תזונתיים לקויים במיוחד, הגיע בית המשפט למסקנה עובדתית, הקשורה בנסיבות המקרה, על פיה לא הוכח שהמחלה פרצה עקב השירות הצבאי. הנה כי כן, לדעת בית המשפט המחוזי, אפילו אם מבחינה תאורטית יתכן קיומו של קשר בין לחץ נפשי ותנאי תזונה לבין הופעת המחלה, קשר כזה לא הוכח בנסיבות המקרה.
נוכח מסקנה עובדתית זו, הננו סבורים כי אין הצדקה ליתן רשות ערעור.
3.השאלה אם קיימת אסכולה, כטענת המבקש, לפיה קיים קשר סיבתי בין מתח נפשי במהלך השירות ותנאי תזונה לקויים לבין הופעת המחלה, שנויה במחלוקת בין מומחים שונים. על רקע זה, ניתנו על ידי ועדות שונות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ועל ידי בתי המשפט, החלטות סותרות. לאור המחלוקת הקיימת בנושא, אכן רצוי הדבר שלאחר ברור כל הנסיבות, לפי מצב המדע הרפואי של היום, תתקבל החלטה בשאלת קיומו של קשר סיבתי כאמור.
ברוח זו הוחלט על ידי בית משפט זה בתיק רע"א 6915/96 קצין התגמולים נ' אלמוזלינו (דינים עליון נה, 291); וברוח זו הצענו גם לבאי כוח הצדדים בבקשה זו. ההצעה היתה, כי תמונה ועדה רפואית של מומחים בתחום אשר תחווה דעתה בדבר קיום קשר סיבתי כאמור, בין של גרימה ובין של החמרה, ולאחר שיתקבלו מסקנותיה יחליט בית משפט זה בשאלה. בא כוחו של קצין התגמולים הסכים לכך. דווקא המבקש, אשר בבקשתו הדגיש את החשיבות והצורך בהחלטה עקרונית בשאלה זו, התנגד לכך.
4.התוצאה היא, שהבקשה נדחית. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.
העתק ההחלטה יומצא לבאי כוח בעלי הדין.
ניתנה היום, כו' באב התשס"א (15.8.2001).
ש ו פ
ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט