רע"א 7784/99 לה בון הכשרה ומחשבים בע"מ נ. ולץ סמיון

1.המבקשת נקטה הליכים נגד המשיב בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים לביצוע שיק על סך של 500 ש"ח, שהמשיב ביטל אחרי שמסרו לה. המשיב, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין, הגיש בקשה, שכותרתה "התנגדות דחופה - - - בטענת פרעתי", אולם התנגדותו נדחתה בשל איחור של למעלה מחודש ימים בהגשתה. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת י' הכט), בהחלטתו מיום 3.10.99, קבע כי, לכאורה, במקום השיק שבוטל מסר המשיב למבקשת שיק אחר על סך 512.50 ש"ח, שנפרע, וכי למשיב עומדת "טענת פרעתי שראויה היתה להישמע". כמו כן האריך את המועד להגשת התנגדות עד 15.10.99.

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על ההחלטה.

2.לטענת בא כוח המבקשת לא הגיש המשיב התנגדות כדין, בית המשפט המחוזי "פעל ללא כל התחשבות בסדרי הדין, נתן החלטה בעניין שלא נתבקש על ידו או על ידי בית המשפט קמא והלכה למעשה עשה עבודתו" של המשיב. עוד טען כי ראוי היה לפסוק לו שכר טרחה של 4,000 ש"ח לפחות בתוספת מע"מ, במקום שכר טרחה של 250 ש"ח שנפסקו לפי תוצאות המשפט. לדעתו שכר טרחה זה "נמוך באופן שערורייתי מהתעריף המינימלי".

3.דין הבקשה להידחות מבלי לבקש תשובה עליה. לבית המשפט סמכות כללית לתקן כל פגם או טעות בהליך, "ככל שיראה לו צודק", לפי תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. במקרה הנדון הציג המשיב - שלא היה מיוצג, כאמור - דפי חשבון של הבנק המבססים, לכאורה, את טענתו כי השיק נפרע. לפיכך סבר בית המשפט - כפי שמשתמע מהחלטתו - כי צדק ייעשה אם יוארך המועד להגשת ההתנגדות, אף על פי שהמשיב לא הגיש בקשה להאריך לו את המועד. בכך צדק. אשר לענין ההוצאות הרי, לפי ההלכה הפסוקה, אין מקום להתערב בכך.

בשולי הדברים אעיר כי הלשון שנקט בא כוח המבקשת כלפי בית המשפט המחוזי אינה יאה לעורך דין. על כך יש להצטער.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.