רע"א 7804/10 ממן-מסופי מטען וניטול בע"מ נ. מנהל מס רכוש וקרן פיצויים

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי בע"ש 263/09), במסגרתו נדחה ערעור המבקשת על החלטת ועדת ערר (איזור ירושלים) לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961 (להלן: החוק).

המבקשת זכתה במכרז שפורסם על ידי רשות שדות התעופה בישראל שעניינו אספקת שירותי שינוע של מטענים וסחורות העוברים במסוף קרני. בתאריך 1.7.06 החלה המבקשת לספק את השירותים במסגרת מעבר קרני. באותו שלב הורה צה"ל לסגור את מעבר קרני והוא נסגר בין התאריכים 1.7.2006 ועד 30.11.2006. סגירת המעבר גרמה להפסקת אספקת השירותים על ידי המבקשת. לטענת המבקשת כתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כספיים בעלות של מיליוני שקלים. על רקע האמור הגישה המבקשת תביעת פיצויים למנהל מס רכוש וקרן פיצויים, הוא המשיב. תביעתה נדחתה. הוגש ערר לוועדת ערר. ועדת הערר שמעה את הצדדים, בחנה את הראיות שבפניה והגיעה למסקנה לפיה המבקשת אינה זכאית לפיצוי, זאת לאחר קביעת עקרונות הפיצוי במקרים כגון דא, לרבות מתן פרשנות רחבה לתיבה 'עקב פעולות איבה'. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה אף הוא. נפסק כי המבקשת לא עמדה בהוכחת העיקרון הקבוע בחוק לפיו נדרש להוכיח שהנזק נגרם בשל פעולת איבה (או אפילו מעשה שנועד למנוע פעולת איבה). נקבע כי הפסיקה הדגישה שאין להרחיב את מעגל הסיכון שנקבע בחוק ואין להקנות פיצוי במקרים בהם יש חשש מפני פעולות מלחמה או פעולות איבה. עוד נקבע כי גם אם תתקבל גישת המבקשת לפיה די בקשר לא ישיר לפעולות האיבה הרי שלא הונחה תשתית המבססת קשר לפעולת איבה. העובדה שמעבר קרני נסגר בשל בעיות ביטחונית, כולל בחובו היבטים רחבים ואינו בגדר אירוע אקטיבי קונקרטי שגרם לנזק. כן הודגש כי סגירת המעבר נבעה לא רק משקולים בטחונים אלא גם משיקולים מדיניים. לאמור, המעבר לא נסגר בשל פעולת איבה ספציפית שהתרחשה קודם לסגירה או לאחריו. לאור האמור הערעור נדחה ומכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

2.

לטענת המבקשת אין בחוק דרישה לפעולה קונקרטית וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי. לפי סעיפים 35 ו – 36 לחוק הניזוק יהיה זכאי לפיצוי בהתקיים התנאים הבאים: א. נגרם לו נזק או הפסד רווח. ב. הנזק נגרם כתוצאה מאחת משלוש חלופות. החלופה הרלוונטית בענייננו היא שאין אפשרות לנצל את הנכס המצוי בתחומו של ישוב ספר עקב פעולות איבה. אין כל דרישה לאירוע אקטיבי קונקרטי כלשהו. פרשנות בית המשפט, כך נטען, אינה מתיישבת עם תכלית החוק. תכליתו, לעודד התיישבות בסמוך לגבולות המדינה וזאת באמצעות מתן פיצוי רחב לאותה אוכלוסיה מצומצמת אשר יושבת בישובי ספר וחשופה לפעולות איבה. בנוסף נטען כי הפסיקה עליה התבסס בית המשפט המחוזי דווקא תומכת בגישת המבקשת. לבסוף נטען כי שגה בית המשפט בקובעו כי מעבר קרני נסגר מטעמים מדיניים, בעוד שניתן ללמוד מהודעת המדינה כי סגירתו נעשתה מכורח בטחוני.

מנגד טוען המשיב כי אין הצדקה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. הודגש כי בית המשפט הכריע במחלוקת עובדתית שבין הצדדים בקובעו כי ההחלטה לסגור את מעבר קרני הינה החלטה מדינית של הממשלה. לפיכך התשתית העובדתית תומכת במסקנה המשפטית אליה הגיעו וועדת הערר ובית המשפט המחוזי.

3.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בראייה זו לא מצאתי כי הבקשה על נסיבותיה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. ועדת הערר ובית המשפט המחוזי בחנו את נסיבות המקרה הקונקרטי ויישמו את הוראות הדין על המקרה הנדון. אכן ניתן לטעון שקיים היבט עקרוני בהחלטת ועדת הערר בקביעתה המשפטית בדבר תחולת החוק על מקרים בהם קיים חשש מפני פעולות איבה. בנוסף ניתן לטעון שבית המשפט המחוזי יישם את הוראות הדין בפרשנות שמעוררת סוגיה משפטית. אולם לא די בכך כדי להעניק רשות ערעור. שאלה נפרדת היא האם הסוגיה בעלת ההיבט העקרוני עומדת בליבת ההכרעה של הערכאות קמא.

כאן הערכאות שדנו בעניין קבעו כי המעבר נסגר לא בשל פעולת איבה מסוימת, אלא בשל שיקולים רבים ובכלל זאת שיקולים מדיניים. המבקשת ניסתה להוכיח כי הסיבה לסגירה היא ביטחונית ולהצביע על כך שהמונח 'פעולת איבה' רחב הוא וכולל שיקולים רבים. יהא אשר יהא, ההכרעה במחלוקת העובדתית לפיה הסגירה נבעה משיקולים מדיניים מוציאה את העוקץ מטיעון המבקשת. ההיבט העקרוני של הבקשה מאבד ממשקלו אם אין בכוחו ואופיו לבסס תקדים משפטי. בנסיבות אלה, אינני סבור כי תיק זה מתאים לדיון בגלגול שלישי. בל נשכח כי הליך הביקורת במתן רשות ערעור מעניק משקל ולעיתים משקל רב לנסיבות הקונקרטיות של המקרה והתועלת שעשויה לצמוח ממתן רשות ערעור.

4.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.