רע"א 7811/01 חיים מאור נ. מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור של המבקש – אשר הוכר על-ידי קצין התגמולים, כנכה צה"ל, ומקצת נכויותיו הוכרו וטופלו על-ידי קצין התגמולים – על החלטת בית-המשפט המחוזי (השופטת שרה גדות) הדוחה את בקשת המבקש להוציא, במסגרת תביעתו נגד המשיבים, שני צווי ביניים שעניינם, ראשית- להורות למשיבים לקיים את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 888/84, שניתן על-ידי השופט חיים פורת, שעניינו בערעורו של המבקש כנגד קביעותיה של הוועדה הרפואית העליונה; שנית- להורות למשיבים לספק לו תרופות להן הוא זקוק ולאפשר לו להיכנס למרפאת אגף השיקום ולמשרדיו על-מנת לברר את זכויותיו; זאת לאחר שהורחק ממתקני קצין התגמולים.

ראשיתו של דיון זה בבית-המשפט המחוזי, אשר נדרש לשתי טענותיו האמורות של המבקש על-פי בקשתו של כבוד נשיא בית-המשפט המחוזי אורי גורן. בית-המשפט דחה (השופטת עפרה סלומון-צ'רניאק) את בקשת המבקש (בש"א 13209/01), בקובעו, כי חזקה על המדינה שהיא תכבד פסקי-דין שניתנו נגדה אם ניתנו, וכי חזקה על רשויות המדינה שינהגו בהתאם לזכויות שמגיעות לכל נכה צה"ל, והמבקש בכלל זה. לפיכך, נמנע בית-המשפט המחוזי מלהוציא מלפניו צווים כמבוקש.

בית-המשפט המחוזי נדרש בשנית לבקשות מטעם המבקש שעניינם בחיוב המשיבים בקיום החלטת השופטת צ'רניאק, בבש"א 13209/01, וכן בקיום פסק-דינו של השופט פורת בע"א 888/84. בית-המשפט המחוזי (השופטת שרה גדות) דחה את הבקשה בקובעו, כי פסק-דינו של השופט פורת איננו חלק מהתיק הנדון בפניו, ועל-כן בקשה לביצועו אינה יכולה להידון בפניו. הוסיף בית-המשפט, כי השופטת צ'רניאק, בהחלטתה, התייחסה לפסק-דינו של השופט פורת באמרת אגב, וכי אין המדובר בהחלטה שדנה בפסק-דינו של השופט פורת. לפיכך, אם מבקש המבקש לקיים את פסק-דינו של השופט פורת עליו לנקוט בהליך אחר. עוד נקבע, כי אם סבור המבקש כי השופטת צ'רניאק נענתה לבקשתו, הרי שבידו צו עשה, ורשאי הוא לבקש את יישומו, כך שאין מקום לבקשה נוספת לצו עשה. משכך, גם בקשת המבקש לקיים את החלטת השופטת צ'רניאק נדחתה.

כבר יצוין, כי במהלך הקראת ההחלטה ביקש המבקש מהשופטת גדות לפסול את עצמה, אך בקשתו נדחתה. יחד עם זאת, ולאחר סיום הדיון, החליטה השופטת גדות, ביום 5.11.01, לפסול את עצמה; מבלי לנמק זאת.

או אז הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.

המשיבים, מנגד, תמכו את יתדותיהם בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

יש לדחות את הבקשה, שכן אינה מעלה שאלה משפטית חשובה החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה דיון בבית-משפט זה. מעבר לדרוש אוסיף, כי טענות המבקש נבחנו על-ידי בית-המשפט המחוזי פעמיים, ונדחו לגופן, ומשכך אין מקום להתערבותו של בית-משפט זה.

באשר לבקשתו של המבקש לפסול את השופטת גדות, בקשה זו אינה מובנת, כלל ועיקר, שהרי אין מקומה בגדר בקשת רשות ערעור זו. יחד עם זאת ומעבר לדרוש אוסיף, כי בקשה זו מתייתרת שכן השופטת גדות פסלה את עצמה בהחלטתה מיום 5.11.01, ומשכך גם בקשה זו דינה להידחות.