פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7818/07
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המבקש:
מעוז גולדשטיין
נ ג ד
המשיבה:
אורה מנור
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בתיק בר"ע
1659/07 שניתנה ביום 26.6.06 על ידי כבוד השופטת ש' דותן
בשם המבקש:
עו"ד אלון וינוגרד
בשם המשיבה:
עו"ד עדו דיבון
החלטה
1.
המשיבה תבעה בבית משפט השלום את המבקש לתשלום 300,000 ש"ח, וזאת כנזקים שנגרמו לה, לטענתה, על ידו לאחר שמישכן ללא הסכמתה נכס משותף בגין חובותיו, והיא נאלצה לפרוע החובות כדי להציל את רכושה מחילוט.
כתב התביעה הוגש ביום 17.10.04. ביום 1.12.04 ביקש המבקש את בית משפט השלום להאריך המועד להגשת כתב ההגנה, וביום 24.1.05 הגיש בקשה נוספת להארכת המועד. בית משפט השלום נעתר לבקשה והאריך המועד עד ליום 18.2.05. משלא הוגש כתב ההגנה גם במועד זה, פנתה המשיבה בבקשה למתן פסק דין, וזו הועברה לתגובת המבקש. בתגובתו הודיע לפתע המבקש כי כתב התביעה כלל לא הומצא לידיו, וביקש אורכה נוספת.
ביום 21.4.05 דחה בית משפט השלום את הבקשה, וביום 15.5.05 ניתן פסק הדין נגד המבקש, שנמנע במפגיע משך שבעה חודשים מהגשת כתב ההגנה. המבקש המתין שנה וחצי, וביום 7.1.07 פנה בבקשה לבית משפט השלום לביטול פסק הדין. לבקשתו זו לא צירף כלל בקשה להארכת המועד, והבקשה נדחתה. בקשת רשות לערער שהגיש על כך לבית המשפט המחוזי נדחתה, ובפני בקשת המבקש לרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי.
2.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן, החלטתי לדחות הבקשה.
עיון
בבקשה אינו מעלה נימוק או טעם כלשהם המצדיקים בחינה מחודשת של החלטות הערכאות קמא. המבקש עשה דין לעצמו, התעלם מהוראות סדר הדין, לא מילא בעקביות אחר החלטות בית המשפט שניתנו לבקשתו להארכת המועדים, ונמנע במופגן מלהגיש כתב ההגנה חודשים ארוכים לאחר שכתב ההגנה הגיע לידו. טענתו כי כתב התביעה לא הומצא לידיו נסתרת מניה וביה נוכח בקשותיו החוזרות ונשנות (שנענו על ידי בית משפט שלום) לדחות המועד להגשת כתב ההגנה (ראו רע"א 42/88 גלצר נ' גלצר (לא פורסם, 20.3.88); ע"א 580/71 בולדו נ' ג'באלי , פ"ד נו(1) 763 (1972)).
גם משניתן פסק הדין נגדו המתין המבקש שמונה עשר חודשים עד שטרח והגיש בקשתו לביטול פסק הדין. ברם, גם בשלב זה לא טרח כלל לבקש הארכת המועד להגשת בקשה שכזו (שלושים יום).
בבקשה שבפני טוען המבקש, כי על אף התנהלותו זו זכאי הוא ליומו בפני בית המשפט. אכן, בנסיבות הראויות, משיימצא טעם טוב וראוי, תידחה מידת הדין הפרוצדוראלית מפני שיקולים של עשיית צדק. אולם שעה שבעל דין מזלזל באופן בוטה ומתמשך – כמעט מתגרה – בבעל הדין שכנגד ועושה פלסתר מסדרי הדין, מהמועדים הקבועים בתקנות, מהמועדים שהוארכו לבקשתו על ידי בית המשפט ומכל מידה טובה אחרת של נימוסי וסדרי הדין והדיון – אין לו כי ילין אלא על עצמו בלבד (ראו, לדוגמה, ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר , פ"ד כו(1) 320, 325 (1972)).
לא מצאתי איפוא שגגה כלשהי בהחלטות הערכאות קמא, הן בבית משפט השלום והן בהחלטת בית המשפט המחוזי נשוא בקשה זו.
3.
אוסיף ואציין, כי גם לא מצאתי בנימוקי הבקשה טענה או נימוק המצדיקים בירורן בהליך ערעורי נוסף בגלגול שלישי של הליכים (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) . החלטת בית המשפט המחוזי, וכן החלטות בית משפט השלום, מעוגנות כדבעי בהלכה ובפסיקה משכבר.
הבקשה אינה מעלה שאלה או סוגיה משפטית שעניינה חורג מנתוני המחלוקת הנקודתית שבין הצדדים, ואין היא מצדיקה מתן רשות לבירור ערעורי נוסף.
לאור כל זאת – אני דוחה את הבקשה.
בנסיבות הדברים, המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסכום של 15,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ב בטבת התשס"ח
(31.12.2007).
ש
ו פ ט