רע"א 782/12 רפאל יהודית נ. עמותת בית כנסת מנוחת אחים

1.

המנוחה מרים אקגיאן ז"ל (להלן: המנוחה ) הייתה הבעלים של מגרש ביהוד (להלן: המגרש ) שעל חלקו נבנתה דירה. בחייה העניקה המנוחה רשות לחברי המשיבה 1 (להלן: העמותה ) להשתמש בדירה ובמחצית המגרש הצמודה לה לצורך בית כנסת (להלן: בית הכנסת ). כך היה משך שנים רבות. המנוחה נפטרה וציוותה את הדירה ומחצית המגרש הצמודה לה לאחייניתה, גב' מהרזגיג ז"ל, בעוד שאת המחצית השנייה ציוותה למשיבה 3 (להלן: המועצה ) לשם הקמת בית כנסת. בצוואה הותנתה העברת מחצית הזכויות למועצה בכך שאם תוך שלוש שנים לא יוקם בית כנסת כאמור, תוחזר מחצית המגרש למנהל עיזבונה, הוא המשיב 2 (להלן: מנהל העיזבון ).

2.

לאחר שכשלו מאמציו לחלק בעין את המגרש, ולחלופין למכרו בשלמותו, פנה מנהל העיזבון לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה למתן הוראות. בית המשפט אישר להוציא את המגרש למכירה. חברת פאר מהנדסים בע"מ (להלן: החברה ) הגישה הצעה לרכישת המגרש. החברה תכננה לבצע עסקת קומבינציה אשר תכלול בין היתר הקמת בית כנסת חדש. בית המשפט המחוזי נתן תוקף של החלטה להסכם פשרה בין מנהל העיזבון, גב' מהרזגיג, המועצה והעמותה, שלפיו גב' מהרזגיג תסתלק מהעיזבון בתמורה לסכום כסף מסוים (ואכן סכום זה הופקד לטובתה בנאמנות). קידומו של המיזם התמהמה משך מספר שנים, עד שבשלב מסוים פנתה החברה למנהל העיזבון בבקשה לסיים את העברת הזכויות על שמה ולחדש את הליכי מכירת הנכס. משפנה מנהל העיזבון לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, הופנו הצדדים לבוררות. בפסק הבוררות נקבע, בין היתר, כי אין יריבות בין המועצה לחברה; כי לא נערכה כל עסקה או העברת זכויות בין החברה לבין גב' מהרזגיג; כי אין לחברה כל זכויות בנכס; כי גם למועצה אין זכויות במחצית הפנויה של המגרש (מאחר שלא בנתה בית כנסת תוך שלוש שנים כפי שהותנה בצוואה); וכי העמותה הייתה מעורבת לאורך כל ההליכים בפרשה ושכוונת כל המעורבים הייתה לבנות בית כנסת שיהיה בבעלותה. עוד נקבע כי על מנהל העיזבון למכור את הנכס ולהעביר את מחצית התמורה לגב' מהרזגיג ואת מחציתה השנייה להקצות למטרה ציבורית אחרת להנצחת המנוחה ומשפחתה; כי יש למכור את הנכס כשהוא פנוי מיושביו וכי המועצה הדתית תדאג לפינוי בית הכנסת; וכי הכספים ששילמה החברה לגב' מהרזגיג יוחזרו על ידי מנהל העיזבון מתוך תמורת המכירה. יצוין כי העמותה לא הייתה צד לבוררות.

3.

המועצה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה לביטול פסק הבוררות. בית המשפט דחה את הבקשה ואישר את פסק הבוררות. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה בהחלטת השופט ס' ג'ובראן , אשר ציין, בבחינת מעבר לדרוש, כי "משלא מומש הסכם הפשרה המדובר ומשלא התקבל צו בית המשפט המעביר את הזכויות במחצית הבנויה של המגרש מן האחיינית לעמותה, הרי אין לעמותה כל זכויות בנכס".

4.

המבקשים פתחו תיק הוצאה לפועל לפינוי המגרש משוכניו, ובהם חברי העמותה שעשו בו שימוש לבית כנסת. העמותה, מצידה, הגישה תובענה נגד מנהל העיזבון והמועצה שבמסגרתה ביקשה להצהיר כי זכויותיה בבית הכנסת לא נדונו במעמדה במסגרת ההליכים הקודמים, וכי יש להורות למנהל העיזבון ולמועצה להימנע מפינוי בית הכנסת קודם לבניית מבנה שישמש בית כנסת חלופי.

5.

בית משפט השלום (כב' השופט נ' שטרנליכט ) נתן צו מניעה זמני לעיכוב פינויה של העמותה מבית הכנסת. המבקשים הגישו בקשה להצטרף כמשיבים לתובענה זו בטענה שגם הם בעלי זכויות חכירה במגרש. בית המשפט נעתר לבקשת הצירוף. בהמשך הגישו המבקשים בקשה לדחיית התביעה על הסף ובקשה נוספת לחייב את העמותה בהפקדת ערובה להוצאותיהם. בית משפט השלום דחה את שתי הבקשות.

6.

המבקשים הגישו בקשת רשות לערער על החלטות אלו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' מקובר ) החליט ליתן רשות לערער ולדון בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה. בית המשפט דחה את הערעור בנוגע להחלטה שלא לדחות את התביעה על הסף בקובעו שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת להקמת מחסום דיוני של השתק פלוגתה בין העמותה לבין המועצה, מקום שאין חולק כי העמותה לא הייתה צד להליכי הבוררות. בית המשפט התייחס לדבריו האמורים של השופט ג'ובראן , וציין כי הם נאמרו בבחינת מעבר לדרוש, מה גם שהעמותה לא הייתה צד להליך שם, ולכן אין בהם כדי לחייב אותה בלא שקם השתק פלוגתה כאמור. לעניין הבקשה להפקדת ערובה נקבע כי אין בעובדה שהמבקשים הצטרפו להליך מיוזמתם כדי להוות צידוק מספיק לדחיית הבקשה, והשיב את הדיון לבית משפט השלום כדי שיכריע בבקשה זו לגופה.

7.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשים טוענים שהיה מקום לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. הם סומכים ידיהם על קביעות שבפסק הבוררות ביחס למעמדה של העמותה; וכן על אמרתו האמורה של השופט ג'ובראן ; דברים שמהם עולה – לשיטת המבקשים – כי אין לעמותה זכויות בנכס.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, שוכנעתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור לבית משפט זה ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/1982 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/2011 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). הבקשה דנן איננה מעלה שאלה מעין זו. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור, כל שכן "בגלגול שלישי", נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לאופן ניהול ההליך. הלכה זו חלה ביתר שאת מקום שמדובר בהחלטות שתוצאתן המשך בירורו של ההליך לגופו, כפי שמתקיים בענייננו (רע"א 9070/11 אייזיקוביץ' נ' קלוגר (לא פורסם, 16.1.2012)).

9.

הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.