רע"א 7831/02 אובייקטיבי מחקרים עולמיים לישראל בע"מ נ. קר - שירותי בריאות

1.המבקשים פרסמו ברבים פרסומות, שהוצגו על-ידם כמחקרים בלתי-תלויים שלטענת המשיבות, הציגו את המשיבות כנופלות ממתחריהן בתחום הסרת שיער בלייזר ובתחום טיפולי עיניים באמצעות לייזר. נוכח פרסומים אלה, הגישו המשיבות בבית-משפט השלום בירושלים תובענה נגד המבקשים ונגד חברה המתחרה במשיבות שמימנה את הפרסומים. בגדר התובענה, ביקשו המשיבות כי בית-המשפט ייתן צו מניעה זמני, שיאסור על המבקשים להוסיף ולפרסם דבר בנוגע לעסקי המשיבות, בטענה כי המבקשת 1 מציגה עצמה כגוף שמטרתו להגן על הצרכן ולייעץ לו, ומטעה את הציבור לחשוב כי היא גוף אובייקטיבי המפרסם מחקרים נייטרליים, בעוד שבפועל מדובר בגוף מסחרי הפועל להפקת רווחים מהפרסומים.

בית-משפט השלום נענה לבקשה בקובעו, כי די בכך שהמבקשים הציגו עצמם כגוף שמטרתו להגן על צרכנים בשעה שלמעשה עסקו בהפקת פרסומים למטרות רווח, כדי להקים חשש להטעיית הציבור. בנסיבות אלו, קבע בית-המשפט כי לא נדרש בירור אם תוכן הפרסומים הנוגעים למשיבות, הינו דבר אמת או שקר, כדי להעניק את הסעד המבוקש. אשר-על-כן הוציא בית-משפט השלום צו, ובו נאסר על המבקשים:

לפרסם, במישרין או בעקיפין, כל מודעה או פרסום בקשר עם [המשיבות] , עיסוקן, הטיפולים והשירותים שהן נותנות, ובין היתר טיפולים להסרת שיער בלייזר וטיפולי עיניים בלייזר. הצו מתבקש בנוגע לפרסום כל שהוא , בין היתר ולרבות, פרסום בגליון הפרסומי מסחרי "אובייקטיבי", פרסום בשלטי חוצות, בעלונים, בטלוויזיה, ברדיו, ואמצעי תקשורת אחרים, לרבות אתר האינטרנט של [המבקשת 1] [ההדגשות הוספו].

על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים, בגדרה טענו כנגד הצו והיקפו, אשר למעשה מונע כליל מהמבקשים את האפשרות לפרסם כל דבר הנוגע במישרין או בעקיפין למשיבות. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה בלא שנימק את הדחייה.

2.מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזרו המבקשים על הטענות שהעלו בפני בית-המשפט המחוזי, ואילו המשיבות תמכו יתדותיהן בנימוקיו של בית-משפט השלום והוסיפו, כי המבקשים לא הוכיחו כי נזק עלול להיגרם להם כתוצאה ממתן הצו, בעוד שלולא ניתן הסעד הזמני, הנזק למשיבות היה בלתי הפיך ועשוי היה לגרום לאובדן עסקיהן.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

3.בית-משפט השלום, על-פי חומר הראיות שהוצג בפניו, סבר כי לכאורה, יש בפרסום המחקרים ואופן הצגתם כדי להטעות את הציבור לחשוב, שמדובר בגוף ציבורי אובייקטיבי. לא מצאתי מקום להתערב בממצאים אלה, שהם עניינים שבעובדה.

אולם, היקף הסעד הזמני שניתן על-ידי בית-משפט השלום אינו מידתי ופוגע יתר-על-המידה במבקשים. צו האוסר על פרסום ברבים של מידע פרסומי – ובכלל זה מחקר המבוצע על-ידי גוף מסחרי לצורך הפקת רווחים – פוגע קשות בחופש הביטוי המסחרי ואף בחופש העיסוק של המבקשים. נדמה, כי במקרה שבו דרך הצגתו של הפרסום, ולא עצם הפרסום, היא זו הנבחנת לצורך מתן הסעד הזמני, ניתן לנקוט באמצעים מגבילים פחות מאלה שבחר בית-משפט השלום, ואשר יש בהם כדי להגשים את התכלית שלשמה הוצא הצו.

4.אשר-על-כן, הערעור מתקבל, במובן זה שצו המניעה הזמני שניתן על-ידי בית-משפט השלום יצומצם באופן הבא: על המבקשים ייאסר לפרסם כל פרט הנוגע למחקר נושא-התובענה העיקרית. לגבי כל פרסום אחר בו נזכרים המשיבות או המוצרים והשירותים המסופקים על-ידן, בין באורח ישיר ובין באורח עקיף, יצוין באופן ברור וקל להבחנה בחושיו של אדם סביר, כי מדובר במודעה פרסומית מאת חברה מסחרית, שאינה פועלת מטעם גוף ציבורי שמטרתו לייעץ או להגן על צרכנים. צו זה יחול על פרסומים בכל אפיקי המדיה האלקטרונית והכתובה, לרבות חוברות ודפי מידע, פרסומים בעיתונות, באינטרנט, ובתשדירי טלוויזיה ורדיו. המבקשים לא יתירו לצדדים שלישיים לעשות שימוש בפרסומים כאמור, אלא אם אלו ימלאו אחר הוראות צו זה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.