רע"א 7862/15 רע"א 7862/15

1.

בית משפט השלום קיבל תביעה כספית שהגישה המשיבה 1 נגד המבקשים והמשיבים 3-2, וחייבם ביחד ולחוד בסכום של כ- 1.5 מיליון ₪. בתמצית, נקבע כי המשיבה 1, חברה העוסקת בייצור ושיווק ברזל לבניה, סיפקה ברזל למשיבה 2, חברה שבבעלותה מפעל לעיבוד ברזל, אך זו לא שילמה לה את חובה. כן נקבע כי המבקש 1 והמשיב 3 - לגביהם נקבע כי הם נושאי משרה ובעלי ענין במשיבה 2 - חייבים אף הם בסכום האמור, הן מכוח ערבות בלתי מוגבלת שעליה חתמו לתשלום חובות המשיבה 2 והן מכוח דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות. גם המבקשת 2, חברה בבעלותו ובניהולו של המבקש 1, שהוקמה בסמוך לאחר החתימה על הערבות, חויבה בסכום האמור מכוח דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות, לאחר שנקבע כי הועברו נכסים מהמשיבה 2 למבקשת 2 במטרה למנוע מנושיה של המשיבה 2 לגבות את חובם.

2.

ערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין לבית המשפט המחוזי נדחה. מכאן בקשת רשות הערעור שבמסגרתה נטען כי לא היה מקום לחייב את המבקשים מכוח דוקטרינת הרמת המסך, ועיקר הטענה הוא שהמבקש 1 אינו בעל ענין או בעל מניות במשיבה 2 וכי קביעתו של בית המשפט בענין זה מבוססת על מסמך בודד (הערבות) ועל עדויות מפי השמועה או עדויות בעלות משקל נמוך. כמו כן נטען, כי הערבות שעליה חתמו המבקש 1 והמשיב 3 לא כוונה לחייבם בחובות העבר של המשיבה 2, אלא רק בחובותיה ממועד החתימה ואילך, ומכאן שחיובם בסכום האמור מכוח הערבות היה מוטעה. לבסוף, נטען כי פסק הדין שניתן בבית משפט השלום הושג בתרמית שלה היו שותפים המשיבה 1 והמשיב 3. תצהיר של עו"ד איליא שאער הוגש בענין.

3.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור בענין שנידון כבר בשתי ערכאות ("גלגול שלישי") תינתן ככלל כאשר מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן לא מתעוררת כל שאלה כאמור. הטענות המועלות בבקשה הן טענות פרטניות התחומות לנסיבות המקרה הספציפי, ויתרה מזו רובן ככולן מופנות כנגד קביעות עובדה וממצאי מהימנות שקבע בית משפט השלום, כך שאף ב"משקפיים ערעוריות" רגילות ספק אם יש מקום להידרש אליהן בפירוט.

בבחינת למעלה מן הצורך אציין, כי הטענה לפיה פסק הדין של בית משפט השלום הושג במרמה שלה היו שותפים המשיבה 1 והמשיב 3, אין מקומה להתברר במסגרת ערעור על פסק הדין, ומכאן שלא היה מקום להעלותה בבקשת רשות הערעור. הדרך הדיונית הנכונה להעלותה היא באמצעות תקיפה ישירה של פסק הדין בערכאה השיפוטית שבה הוא ניתן (ע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים , פ"ד מה(4) 641, 648-647 (1991); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 440-438 (מהדורה שלישית, 2012)).

4.הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.