רע"א 7881/13 בתיה לבל נ. בנק לאומי למשכנתאות

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור ובקשה דחופה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (רע"א 36614-11-13, כב' השופט י' שנלר ), אשר דחה בקשה לעיכוב ביצוע פינוי דירה. שתי הבקשות הגיעו ללשכתי היום בשעה 12:00.

2.

מהחומר עולה כי פינוי המבקשים מדירתם נקבע ליום 17.11.2013, במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בית המשפט השלום – בהחלטתו מיום 17.11.2013 - הורה על עיכוב הפינוי עד היום, 20.11.2013, בשעה 11:00. כמו כן הבהיר בית משפט השלום בהחלטתו כי כל עיכוב נוסף של הפינוי "יהיה רק על פי החלטה מפורשת של ראש ההוצאה לפועל". לא עולה מהחומר כי ניתנה החלטה שכזו, או אף כי הוגשה בקשה בנושא. כך או כך, בית המשפט המחוזי – בהחלטתו מיום 19.11.2013 – דחה את הבקשה לעיכוב נוסף של הפינוי, והותיר את מועד הפינוי על כנו. בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, יחד עם הבקשה הדחופה לעיכוב ביצוע, הגיעו כאמור ללשכתי רק היום, 20.11.2013, בשעה 12:00. עולה כי הבקשה שהוגשה היום לוקה בשיהוי ברור, ולמעשה הוגשה בצמוד או אפילו לאחר המועד שנקבע לפינוי. זאת ועוד, לפני זמן קצר הוגשה הודעה מטעם ב"כ המשיב ולפיה הליך פינוי הדירה מצוי בעיצומו, וזאת בהתאם להחלטות השיפוטיות שניתנו כמתואר.

3.

ברם מדובר בפינוי דירה, ולא נסתפק רק בנימוקים שצוינו.

בית משפט השלום, בהחלטתו הנזכרת מיום 17.11.2013 שבה עוכב הפינוי בכמה ימים, הבהיר כי הוא איננו דן בטענות נגד הפינוי לגופן, וכי המשך הבירור ייעשה בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי, לאחר עיון בחומר שהוגש, לא מצא פגם בהחלטה זו. אף מהבקשה שלפניי קשה לעמוד על נימוק שיסביר מדוע נפל פגם בהחלטת בית משפט השלום להותיר את בירור טענות המבקשים בידי רשם ההוצאה לפועל.

יתירה מכך. מהחומר שהוגש עולה כי ביום 19.11.2013 החליט רשם ההוצאה לפועל, לאחר עיון בכתבי הטענות מטעם שני הצדדים, לדחות את הבקשה לביטול הליכי הפינוי. זאת בהמשך להחלטת בית משפט השלום, בה נקבע כי בירור בקשה זו יתבצע בלשכת ההוצאה לפועל. עולה כי טענתם העיקרית של המבקשים היא שלא נמסרה להם הודעת פינוי במועד כדין. טענה זו נדחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל, בהסתמך בין היתר על תצהירו של קבלן ההוצל"פ ולפיו צו הפינוי הומצא למבקשים כדין ובמועד. ושוב, בבקשה שלפניי - אשר איננה בגדר ערעור על החלטה זו של הרשם – אינני רואה טעם של ממש מדוע נפל פגם בהחלטתו.

מהחלטת הרשם עולה גם ספק ביחס לתום ליבם של המבקשים. נראה כי תיק המימוש מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל עוד משנת 1995, כך שטענת המבקשים כאילו לא ידעו כלל על הליכי המימוש נראית מוקשה על פניה. לא זאת אף זאת, על פני הדברים נראה כי המבקשים לא הביאו לידיעת בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי את מכלול ההחלטות הרלבנטיות שניתנו בעניינם במהלך השנים הרבות בהם מתנהל התיק. אף לכך יש משקל בבחינת הבקשות שלפניי.

4.

לנוכח זאת, הבקשה לעיכוב ביצוע ובקשת רשות הערעור - נדחות. הפעם אמנע מפסיקת הוצאות.