רע"א 7887-22 רע"א 7887-22

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.9.2022 (ע"א 5079-05-21, השופטת ע' אבמן-מולר). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 24.2.2021 (ת"א 57923-10-19, סגן הנשיא מ' בורשטין).

2.מקורה של הבקשה שבפני בארבע תמונות שצילם המבקש, אומן ותיק שאף זכה בפרס מטעם ראש הממשלה בגין יצירותיו. המשיבה, היא הסוכנות היהודית לארץ ישראל, עשתה על פי הנטען שימוש לא מורשה בתמונות ברשתות החברתיות.

3.על רקע זה, ביום 31.10.2019 המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה לבית משפט השלום במסגרתה עתר לפיצוי כספי בסך 170,000 שקלים בגין הפגיעה בזכויותיו. לאחר הגשת התביעה, המשיבה פעלה להסרת כלל הפרסומים שכללו את התמונות וטענה להגנתה כי פעלה בתום לב, תוך שימוש הוגן בתמונות וללא כל מטרת רווח. עוד טענה המשיבה לאשם תורם מצד המבקש.

4.בית משפט השלום קיבל את התביעה, בדחותו את כלל טענות ההגנה של המשיבה. עם זאת, במכלול הנסיבות, הוא קבע כי יש מקום לפסוק למבקש פיצויים בסכום נמוך יותר מזה שנתבע – 40,000 שקלים, וכן 12,000 שקלים כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

5.ביום 3.5.2021 המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על סכום הפיצוי שנפסק לו. לאחר שבחן את טענותיו של המבקש דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בקבעו כי הסכום שנפסק אינו בלתי סביר, ואף חייב את המבקש בהוצאות המשפט של המשיבה בסך של 10,000 שקלים.

6.בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי לא נדרש בפסק דינו לכלל הטענות שהעלה בערעורו, והגיע למסקנות משפטיות שגויות. לשיטת המבקש, המקרה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות מתחום זכויות היוצרים ודיני הפיצויים.

7.לאחר שעיינתי בטענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה. המקרה שבפני לא עומד ברף המחמיר שנקבע למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בפסיקה, ושעוגן בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. על אף ניסיונו של המבקש לשוות כסות עקרונית לבקשתו, התרשמתי כי זאת נטועה היטב בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן. ניתן להבין את תחושת הפגיעה הסובייקטיבית של המבקש, אולם, טענותיו נבחנו ונדונו לגופן על-ידי הערכאות הקודמות ולא מצאתי כי נפל פגם בהכרעותיהן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. אף לא התרשמתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקש עיוות דין.

8.סוף דבר: הבקשה נדחית. בהתחשב בהוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי, אין צו להוצאות.