פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7895/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. חסן מואסי
2. יאסין מואסי
נ ג ד
המשיב:
מאהר מואסי
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים
י' כהן
- סג"נ,
א' טובי
ו-
ר' איזנברג
) בע"א 54877-06-20 מיום 4.10.2020
בשם המבקשים:
עו"ד אחמד רסלאן
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים י' כהן - סג"נ, א' טובי ו- ר' איזנברג ) בע"א 54877-06-20 מיום 4.10.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופט י' גולדברג ) בת"א 60239-01-15 מיום 26.3.2020.
2.
בית המשפט השלום קיבל את תביעת המשיב לפירוק בעין של השיתוף במקרקעין מושא המחלוקת, אשר 1,300 מ"ר מתוכם רשומים על שם המשיב, שרכשם מאביו המנוח של המבקשים (להלן: המוכר המנוח ) בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, בעוד יתר החלקים רשומים על שם המבקשים ודודם. נקבע כי ההסכם הראשון שנחתם בין המשיב למוכר המנוח, אשר אינו שנוי במחלוקת, מבטא את הסכמת הצדדים ל"עקרון המנחה" לפיו עסקת מכר המקרקעין היא עסקת "נטו", קרי כי המשיב רוכש קרקע ששטחה 1,300 מ"ר ה"חסינה" מפגיעתה של הפקעה, שכן המוכר המנוח נוטל על עצמו את הסיכון הטמון בהפקעה, לא בלתי צפויה, במסגרת תכנית שתשנה את ייעוד הקרקע מחקלאות למגורים. בית המשפט הכיר גם בתוקפו של ההסכם המתוקן שנחתם כשבוע לאחר מכן, אשר מוכחש על ידי המבקשים, במסגרתו נקבע "אמצעי פיצוי מוחשי וישים במקרה של הפקעה" על דרך של מתן שטח אחר לשימוש המשיב. בתוך כך נקבע כי הסכמת הצדדים נועדה לחול גם על ההפקעה שהתקיימה מכוח תכנית מתאר ענ/358 שאושרה בשנת 2000, ולפיכך על המבקשים לפצות את המשיב על אובדן שטחו, באמצעות הקצאת שטח מקביל לשטח שנמכר והופקע, שסומן בתשריט החלוקה שצורף לכתב התביעה. בשולי הדברים הובהר כי בתביעה זו מיצה המשיב את זכותו כלפי המוכר המנוח והבאים אחריו לפצותו בקשר עם הפקעות עתידיות, ככל שתהיינה.
3.
בית המשפט המחוזי, דחה כאמור את ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום. לצד זאת קבע כי יש להחזיר את התיק לבית משפט השלום, הן לצורך קבלת אישור רשויות התכנון לתשריט החלוקה בטרם מתן פסק דין סופי המורה על חלוקת המקרקעין, כקבוע בסעיף 143 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בהתאם לכך קבע כי יש להכתיר בשלב זה את ההחלטה שניתנה כ"החלטה" ולא כ"פסק דין"), והן לצורך מינוי שמאי שישום את תשלום האיזון שעל המשיב לשלם ליתר בעלי המקרקעין בגין 12 מ"ר עודפים שיוחדו לו על פי התשריט, שכן בניגוד לקביעת בית משפט השלום, לא ניתן לסמוך על הצדדים שיגיעו להסכמה כלשהי ביחס לשטח עודף זעום זה בשל היחסים העכורים השוררים ביניהם.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
5.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח.
ניתנה
היום, א' באייר התשפ"א (13.4.2021).
ש ו פ ט