רע"א 7900/13 אתגרים בינוי פיתוח ונשקעות 2005 בע"מ נ. גל שחם

1.

בית משפט השלום באשדוד (כב' השופט ע' כפכפי ) קיבל תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבים וחייב אותם בתשלום סך של 179,118 ש"ח וכן 30,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך-דין. המשיבים ביקשו מבית משפט השלום לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. בקשתם נדחתה בהחלטה מנומקת. הם הגישו בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי ובקשה זו התקבלה בכפוף לכך שכל סכום פסק הדין יופקד בקופת בית המשפט תוך שבעה ימים. בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיא ש' דברת ) סמך את החלטתו על ממצא עובדתי של בית משפט השלום בפסק הדין שלפיו מצבה הפיננסי של המשיבה 1 לא היה שפיר במועד ביצוע ההסכם נושא התביעה, ולכן עולה חשש שיקשה להשיב את המצב לקדמותו אם הכסף ישולם בהתאם לפסק הדין.

2.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא בחן כלל את סיכויי הערעור; שחרג מן הכלל שלפיו אין מעכבים פסק דין כספי; ושסמך את החלטתו על מצבה הפיננסי של המשיבה 1 לפני כחמש שנים, בלא לבחון את מצבה כיום. לשיטתם, מדובר בערעור חסר סיכוי ולכן היה מקום לדחות את בקשת המשיבים לעיכוב ביצוע.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, באתי למסקנה שדינה להידחות. זאת, משלא שוכנעתי כי הבקשה עומדת באמת המידה הקבועה בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 למתן רשות ערעור על "החלטה אחרת". בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת מלוא הסכום בקופת בית המשפט. המבקשים לא הראו שאם פסק הדין יעוכב בכפוף להפקדת מלוא סכומו – כפי שהורה בית המשפט המחוזי – ייגרם להם נזק שיהיה קושי להיפרע אותו מהמשיבים אם הערעור יידחה. די בכך כדי לדחות את הבקשה שלפניי, וזאת בלא שאני נדרש להביע עמדה בשאלה אם יש לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי "גלגול שלישי" של העניין שאמת המידה למתן רשות ערעור בעניינו מחמירה יותר, ואף בלא שאביע עמדה לגופה של החלטת בית המשפט המחוזי.