רע"א 7912/07 טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ. סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא מ' בן דוד), שלא להתיר קיום ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ע' עיילבוני) בו חויבה המבקשת להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשיבות, בסך 50,000 ₪ וכן ערבות צד ג' של שני ערבים טובים, על סך 25,000 ₪. בהחלטת בית משפט השלום נפסק כי מצבה הכלכלי ל המבקשת בכי רע. צויין בהחלטה כי המבקשת מצויה בהקפאה מזה מספר שנים ואינה פעילה עוד, דבר שהוביל גם לקריסתה הכלכלית של מנהלת המשיבה באופן אישי. בהתחשב בכך, כמו גם בהיקף התיק ובסיכוי התביעה, העמיד בית המשפט את סכום הערובה על 2% מסכום התביעה.

2.

בבקשה לפניי נטען כי חיוב המבקשת בהפקדת, כתנאי לדיון בבקשה לרשות ערעור בשאלה אם לפטור אותה מהפקדת ערובה, מעמיד אותה במצב בלתי אפשרי. לטענת המבקשת, משקיבלה בבית משפט השלום פטור (חלקי) מתשלום אגרה, אין לחייבה בהפקדת ערובה או ערבון. המבקשת מוסיפה כי לאחרונה נפגעה מנהלת המבקשת בתאונה בגינה הייתה מאושפזת זמן מ מוש כך בבית חולים והיא עודנה מוגבלת בתפקודה. הדבר מחזק את העובדה כי הפקדת ערבון בתקופה זו אינה מעשית, ואין אפשרות גם מצד מנהלי המבקשת לממן הפקדת ערבון.

3.

המשיבות מתנגדות לבקשה. המשיבות מעלות טענה מקדמית, לפיה מקום בו לא ניתן למערער פטור מתשלום אגרה בערעור, לא התקיימו התנאים על-פי תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), המעניקים לרשם סמכות לפטור מחובת הפקדת ערבון. במקרה זה שילמה המבקשת את האגרה בהליך שבכותרת, ועל כן אין כלל מקום להיזקק לבקשה לפטור מערבון. המשיבות סבורות כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה, מכיוון שהמבקשת לא הוכיחה כי בשל מצבה הכלכלי אין ביכולתה להפקיד ערבון ומכיוון שלערעור אין סיכוי ממשי להתקבל.

4.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובערעור, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית יצוין, כי אין בעצם העובדה כי לא נתבקש פטור מתשלום האגרה בכדי לשלול אפשרות להיזקק לבקשה לפטור מערבון (ראו, ע"א 10223/04 אוחנה חברה לאחזקות תיירות ותעשייה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 6.1.2005). סמכותו של הרשם לפטור מערער מהפקדת ערבון מעוגנת בתקנה 428 לתקנות, לפיה

משהוגש כתב הערעור יקבע הרשם את סכום הערבון שעל המערער להפקיד ואת המועד להפקדתו. אמת, כאשר הרשם דוחה את תשלום האגרה, כולו או מקצתו, חייב הוא מיוזמתו הוא וללא בקשה מיוחדת לכך לדון בשאלה אם יש לפטור את המערער גם מן החובה להפקיד ערבון (תקנה 432(א) לתקנות). אולם אין בהוראה זו כדי לסגור את הדלת בפני מערער ששילם אגרה מלפנות לרשם בבקשה לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו, מה גם שאמות המידה על פיהן נבחן עניין האגרה ועניין הערבון אינן זהות.

5.

מכאן לבקשת הפטור גופה. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (ראו, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007). כדי לעמוד בתנאי הראשון, מוטל על מבקש הפטור הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ומעודכנת בדבר מצבו הכלכלי הנטען. במקרה שלפניי, המבקשת התבססה על החלטות שיפוטיות קודמות בעניין מצבה הכלכלי, מבלי להביא נתונים ואסמכתאות מעודכנים. אך גם בהנחה כי אכן מצבה הכלכלי של המבקשת מקשה עליה להפקיד ערבון, בכך לא די שכן בעניין זה יש להתחשב אף בסיכויי ההליך. אכן, בשונה מתשלום אגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל נכבד בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון (ראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד(2) 383, 386). בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר. אמנם, במצבים בהם אין מחלוקת בדבר מצוקתו הכלכלית של המבקש, וכאשר ההליך העיקרי נסוב על בירור יכולתו הכלכלית של בעל הדין, הנטייה היא לבחון בגמישות את בקשת הפטור על מנת להימנע מיצירת "מעגל קסמים" אשר יפגע באופן קשה ביכולת הגישה של מיעוטי יכולת כלכלית לבית המשפט (ראו, ע"א 4385/01

נורית אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361; רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (לא פורסם 30.10.07). אולם שיקול זה אינו בלתי מוגבל, ובמסגרת שיקול הדעת מובאים בחשבון כלל הנסיבות.

6.

בנסיבות המקרה שלפני, חויבה המבקשת בהפקדת ערובה בהתחשב בסיכויי התביעה וההגנה ובהתחשב בהוצאות הצפויות בניהול הגנתן של המשיבות. במצב דברים זה, אין הדיון מתמקד בשאלת יכולתה הכלכלית של המבקשת, אלא בשאלה של סיכויי התובענה להתקבל. בנסיבות אלה, לא נוצר, לפחות לא במתכונתו הקלאסית, אותו "מעגל קסמים" דיוני המצדיק פטור מלא מהפקדת ערבון ללא בחינת סיכויי ההליך. אשר לסיכויי הליך במקרה שלפניי, עיון בחומר המצוי בתיק מעלה כי על פני הדברים אין ההליך מגלה עילה לדיון בגלגול שלישי במידה המצדיקה היעתרות לבקשה באופן מלא. השאלה האם לחייב תובע בערובה נתונה לשקול דעת הערכאה הדיונית, ולא בנקל יתערב בית משפט זה בעניין לאחר שבית משפט השלום סבר שבנסיבות העניין יש מקום לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה ובקשת רשות ערעור על כך נדחתה בבית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, בהתחשב במצבה הכלכלי של המבקשת ובהיקפו הצר יחסית של ההליך, יועמד הערבון על סך של 3,000 ₪ אשר יופקדו תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.