רע"א 7932/06 ד.לכיש פלסטיקס בע"מ נ. חברת סטילפלסט בע"מ

הבקשה לרשות ערעור מעוררת שאלה באשר לסכום הערובה בהקשר לסעד זמני. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבית המשפט המחוזי לא קבע הפקדה במזומן או על דרך ערבות בנקאית, אלא איפשר הפקדת ערובה פחות מוצקה ופחות מכבידה מבחינת החייבים בהפקדה. הואיל ובעלי הדין לא הסכימו על סוג הערובה הגיע העניין להכרעת כב' הרשם (מכוח קביעת בית המשפט). עיינתי בהחלטתו של הרשם, בה נקבעו חלופות שונות לגבי הערובה. שיקלול של סכום הערובה ושל החלופות השונות שבהחלטת הרשם, מוביל למסקנה שאין צידוק למתן רשות ערעור. כלומר, טיבה של הערובה משליך על ההתייחסות לסכום שנקבע, למצער מבחינת מאזן הנוחות. מסתבר, כי בינתיים כבר נבחרה והופעלה אחת האפשרויות, זו של שעבוד דירה בגובה סכום הערובה. הואיל ואין מדובר לטעמי בהכבדה יתירה, אין יסוד להתערבות. אי לכך הנני דוחה את הבקשה בלא שנדרשת תשובה.