פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7948/16
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל
נ ג ד
המשיבים:
1.
שמואלי משולם
2. יוחנן שמואלי
המשיבים הפורמליים:
3. רחל סירי
4. שושנה עמירה
5. גזל שמואלי
6. מנחם שמואלי
7. חברון שמואלי
8. מרים נחשוני
9. חבצלת מדמוני
10. יוכבד חופי
11. בן ציון שמואלי
12. שלום שמואלי
13. נפתלי שמואלי
14. בת שבע דוד
15. גילה כהן
16. קרן קיימת לישראל רשות מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.10.2016 בה"פ 24215-07-16 שניתן על
ידי כבוד השופטת ר' שמולביץ
בשם המבקש: עו"ד
ישי גלעדי
החלטה
בקשת
רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ר' שמולביץ ) מיום 5.10.2016, בה נדחתה בקשת המבקש לדחיית תובענה שהגישו המשיבים 1 ו-2 על הסף מחמת התיישנותה.
1 . המבקש הוא מנהל עיזבונו של המנוח בנימין שמואלי (להלן: בנימין ), אחיהם של המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ). המשיבים 15-5 הם יורשיו של בנימין. המחלוקת בין הצדדים נסבה על דירה בפתח תקוה (להלן: הדירה ) , שהזכויות בה רשומות על שם המשיבות 3 ו-4 (להלן: בעלות הזכויות ). ביום 26.5.2016 עתר המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (ה"פ 57142-05-16) בבקשה להצהיר כי הדירה נרכשה על ידי בנימין. המשיבים מצדם עתרו ביום 12.7.2016 לקבוע כי אביהם - שהוא גם אביו של בנימין - הוא זה שרכש את הדירה וכי כל אחד מהם כיורשו של האב זכאי להירשם כבעלים של 1/28 מן הזכויות בדירה בהתאם לצו הירושה שהוצא לגבי עזבונו של האב (ה"פ 24215-07-16). ביום 15.8.2016 הגיש המבקש בקשה לדחיית התובענה שהגישו המשיבים על הסף מחמת התיישנות וזאת, בין היתר, משום שהמשיבים העלו טענות לזכויות בדירה עוד בשנת 1973 במסגרת הליך משפטי אחר בו נטלו חלק, אך מאז לא שבו להעלות טענות אלו עד להגשת התובענה דנן.
2.ביום 5.10.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו:
"הזכויות בדירה אינן רשומות לא על שם התובעים [המשיבים] ולא על שם הנתבעים המבקשים את סילוקה של התביעה על הסף. מטענות הצדדים אני למדה כי בעלי הזכויות הרשומות הודיעו שמותירים את ההכרעה בידי בית המשפט.
אין בתשתית העובדתית אשר פרשו הצדדים בפני בית המשפט בסיס להכריע בטענת ההתיישנות כטענת סף. לצורך הכרעה בטענה נדרש בירור העובדות הרלוונטיות. לפיכך, דוחה את הבקשה. לעניין ההוצאות אדרש בסיומו של ההליך. הנתבעים יגישו כתב הגנה עד יום 5.11.2016".
3.כלפי החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבכותרת בה שב המבקש וטוען כי יש לדחות על הסף את תובענת המשיבים בשל התיישנותה. לטענת המבקש לאביהם של המשיבים לא הייתה כל זיקה לנכס, והוא מוסיף כי עובדה זו נתמכת באסמכתאות שניתן לאמתן בקלות. עוד נטען כי המשיבים מנסים לגרור את המבקש להליכים ארוכים במטרה לזכות בהישגים, וכי החלטת בית המשפט המחוזי מעניקה להם את מבוקשם. כמו כן, עתר המבקש בגוף הבקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעמו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.
יצוין כי הבקשה הוגשה ביום 13.10.2016, אך המבקש הפקיד ערבון לפי החלטת כב' הרשם רק ביום 31.10.2016 ולאחר הפקדתה הועברה הבקשה ביום 10.11.2016 לטיפולי על ידי המזכירות.
4.דין בקשת רשות הערעור להידחות.
כפי שנפסק לא אחת, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית תביעה על הסף שמא תיפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (ע"א 9292/07 שדמות הדרום בע"מ נ' וועדה מקומית לתכנון ובנייה "שמעונים" , פיסקה 6
(6.1.2010)). עוד נפסק כי "כאשר ההכרעה בטענת ההתיישנות כטענת סף תביא לסיום ההתדיינות בתביעה כולה, יש מקום לדון בה כטענה מקדמית ואילו כאשר ההכרעה בשאלה זו כרוכה בבירור העובדתי-ראייתי הנדרש ממילא לצורך בירור התביעה עצמה, כי אז מוטב שלא להכריע בה כטענת סף" ( רע"א 7473/14
עלומים, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' זרובבלי (12.1.2015)).
בענייננו, הגיע בית משפט המחוזי אל המסקנה כי התשתית העובדתית שהוצגה בפניו אינה מספקת לשם הכרעה בטענת ההתיישנות בשלב זה ובטרם התבררו בפניו העובדות הנוגעות לרכישת הדירה שבמחלוקת. במסקנה זו לא ראיתי מקום להתערב (ראו והשוו: רע"א 3758/15 אירג' נ' ביזאן , פסקה 4 (16.7.2015) והאסמכתאות שם).
הבקשה נדחית. כתב ההגנה מטעם המבקש יוגש לא יאוחר מיום 24.11.2016.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ב
בחשון התשע"ז (13.11.2016).
ש
ו פ ט ת