רע"א 7955/20 יוסף אילנתנוב נ. איתי פריימן, עו"ד - מנהל מיוחד

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת מרב בן ארי ) מיום 20.10.2020 בפש"ר 19594-09-15, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לחידוש הליכי פשיטת הרגל שהתנהלו בעניינו.

רקע והשתלשלות העניינים

1.

ביום 11.10.2015 ניתן לבקשתו של המבקש, מר יוסף אילנתנוב (להלן: המבקש ), צו לכינוס נכסיו, והמשיב 1, עו"ד איתי פריימן, מונה למנהל המיוחד על נכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). במסגרת צו הכינוס הושת על המבקש צו תשלומים לטובת נושיו על סך של 400 ש"ח לחודש, נקבע כי על המבקש להגיש למנהל המיוחד דו"חות דו-חודשיים לעניין הכנסותיו והוצאותיו, וכי עליו להתייצב לחקירה לפני המנהל המיוחד או הכונס הרשמי (המשיב 2. להלן: הכנ"ר ) בכל זמן שיידרש לכך.

2.

בחלוף כשנתיים, ביום 24.9.2017, התקיים דיון בעניינו של המבקש, בסיומו הורה בית המשפט קמא למבקש להעביר לכנ"ר ולמנהל המיוחד את המסמכים שביקשו ממנו, טרם תיבחן תכנית פירעון עבורו. בין היתר, נקבע כי על המבקש להעביר למנהל המיוחד את הסכם המכר של בית מגוריו ומסמכים המעידים על השימוש שעשה בכספים שקיבל בגין מכירת הבית (להלן: בית המגורים ו- כספי המכר , בהתאמה), שמבססים לשיטת המבקש את טענותיו לעניין השקעת כספי המכר בעסקים מושא הסתבכותו הכלכלית. עוד נקבע כי על המבקש לפנות לרשויות המס לשם הקטנת חובותיו לרשויות, ולמצער אלה שהם בדין קדימה.

3.

לאחר כ-10 חודשים, ביום 17.6.2018, הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט קמא בקשה להורות על ביטול ההליך בעניינו של המבקש נוכח מחדליו: צבירת חוב פיגורים בסך של 1,200 ש"ח (להלן: חוב הפיגורים ), הימנעות מהמצאת מסמכים לעניין השימוש בכספי המכר ואי הבאת ראיות לכך שניסה להקטין או להחריג את החובות שנתבעים בדין קדימה. עוד נטען כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. זאת, מכיוון שמועד הגשת הבקשה לכינוס נכסים סמוך באופן יחסי לקריסתו הכלכלית של המבקש, ונוכח הסתירה בין גרסאותיו השונות לעניין השימוש בכספי המכר לצורך החזר ההלוואות שנטל מגורמים בשוק האפור.

4.

להשלמת התמונה, יצוין כי הכנ"ר הצטרף לטענות המנהל המיוחד, והוסיף כי לא נצברו בקופת הכינוס כספים שעשויים להביא תועלת בהליך פשיטת רגל. על כן, סבר הכנ"ר כי יש להורות על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש, ולחלופין לאפשר למבקש הזדמנות אחרונה לתיקון מחדליו.

5.

כ-3 חודשים מאוחר יותר, ביום 11.9.2018, העניק בית המשפט קמא (כב' השופטת יסכה רוטנברג ) למבקש אפשרות נוספת לפרוע את חוב הפיגורים ולהשיב למכלול התהיות שהועלו בעניינו, בדגש על טיב השימוש בכספי המכר, בתוך 14 ימים. עקב האמור, ביום 25.9.2018 ביקש המבקש לשלם את חוב הפיגורים בתוך 30 ימים, וטען כי כבר מסר פרטים על אודות ההלוואות שלקח מהשוק האפור.

6.

בחלוף כ-3 שבועות, ביום 17.10.2018, הגיש המנהל המיוחד תגובה נוספת לבית המשפט קמא, במסגרתה טען כי המבקש טרם פעל לסילוק מחדליו, ועל כן יש להורות על ביטול צו הכינוס שניתן בעניינו.

7.

בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשות והודעות שונות לעניין צירוף מסמכים רפואיים המעידים על פציעה בידו וכן הצעה למתן הפטר, בכפוף לתשלום נוסף לקופת הכינוס. ואולם, ביום 19.11.2018 קבע בית המשפט קמא כי אלו בקשות לאקוניות שאינן מהוות מענה ראוי לבקשה לביטול ההליך. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ניתנה למבקש הזדמנות אחרונה לתיקון מחדליו. ואולם, מאחר ש המבקש לא הגיש כל עדכון, הורה לבסוף בית המשפט קמא ביום 11.12.2018 על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו.

8.

לאחר החלטה זו, הגיש המבקש שורת בקשות לעיכוב הליכים או לחידושם, שנדחו כולן. כך למשל, ביום 16.4.2019 דחה בית המשפט קמא בקשה של המבקש לעיכוב הליכים, מן הטעם שהליך פשיטת הרגל בוטל כבר ביום 11.12.2018, ומשכך ההליך סגור. עוד נקבע בהחלטה זו כי " הקושי בהליך היה – ונותר – העובדה שהחייב לא נתן הסבר לסכום לא מבוטל של כ-600,000 ש"ח, שהוא חלק מהתמורה בגין מכירת דירתו, ואשר לא ברור להיכן הופנה" (להלן: ההחלטה מיום 16.4.2019 ).

9.

בהמשך לאמור, ביום 20.10.2020 הגיש המבקש לבית המשפט קמא " בקשה לעיכוב הליכים ולחידוש הליכים " (להלן: הבקשה ). לבקשה זו, צירף המבקש חוות דעת חשבונאית המפרטת את השימושים שעשה בכספי המכר, לרבות תשלום המשכנתא בגין בית המגורים, השקעה בעסקיו השונים, וסגירת חובותיו הרבים לבנקים, לבני משפחה ולמלווים בריבית בשוק האפור. לטענת המבקש, משהסביר את השימושים בכספי המכר הוא ריפא את מחדלו המרכזי, כאמור בהחלטה מיום 16.4.2019. לכן, לשיטתו, יש להורות על חידוש הליך פשיטת הרגל בעניינו. כמו כן, טען המבקש כי ביטול הליך פשיטת הרגל מסב לו נזק, שכן נושיו יכולים כעת לטעון שהוא בעל יכולת כלכלית לפרוע את חובותיו כלפיהם, אך נמנע מלעשות זאת. כמו כן, נטען כי ביטול הליך פשיטת הרגל

חוסם את דרכו בכל הליך אחר. לבסוף, נטען כי שיקולים של יעילות הדיון מחייבים שהמקרה דנן יישמע בגדר ההליך שבוטל, עליו חלה פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל ), ולא במסגרת הליך פשיטת רגל חדש, עליו יחול חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ).

10.

כבר באותו היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה, וקבע כי אף אם המבקש הסיר את מחדליו אין בכך כדי להצדיק את חידוש ההליך בעניינו שבוטל כשנתיים לפני כן. עוד נקבע כי ההליך בעניינו של המבקש לא היה תלוי ועומד ערב כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, שכן הוא בוטל עוד בשנת 2018. בהינתן האמור, סבר בית המשפט קמא כי לא ברורה העילה להגשת הבקשה. לבסוף, ציין בית המשפט כי המבקש רשאי לפתוח בהליך פשיטת רגל חדש, מכיוון שחלפה התקופה שמגבילה פתיחת הליך חדש בהתאם לפסיקה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

11.

בבקשת רשות הערעור שב המבקש על הטענות שהציג בבקשה, ובעיקרו של דבר טוען הוא כי יש לחדש את הליך פשיטת הרגל בעניינו, או לאפשר לו להגיש הליך חדש בבית המשפט המחוזי, בהתאם לפקודת פשיטת רגל. זאת, לטענתו, מכיוון שהמקרה דנן נכנס בגדר סעיף 373(ב) לחוק חדלות פירעון, הקובע כי " הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה " ימשיכו להתברר לפי פקודת פשיטת רגל. עוד נטען כי יש לפרש סעיף זה באופן גמיש, כך שיתאים לתכלית של חוק חדלות פירעון – היא קידום יעילות דיונית. בהקשר זה, סבור המבקש כי יש לאפשר לו להציג ראיות חדשות במסגרת הליך פשיטת הרגל שבוטל, מאחר שכל המידע שיאפשר לו להצליח בבקשת פשיטת הרגל מצוי בהליך זה, ומכיוון שבית המשפט קמא בקיא בכל פרטיו ויודע אילו נתונים חסרים על מנת שהוא יוכרז כפושט רגל. כמו כן, נטען כי חוק חדלות פירעון אינו מיועד לחייבים שעניינם נדון לפני בית המשפט במשך תקופה ארוכה, כדוגמת המבקש, אלא לחייבים חדשים.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובות המשיבים.

13.

המבקש עותר לאחד משני אלה: כי יתאפשר לו לחדש את הליך פשיטת הרגל בו נקט בשעתו, ואשר בוטל לפני כשנתיים; ולחילופין, כי תינתן לו אפשרות לנהל הליך חדש בבית המשפט המחוזי, בהתאם לפקודת פשיטת רגל. אלא שלחלופה הראשונה אין הצדקה להיענות, והחלופה השנייה אינה אפשרית. אבהיר זאת בקצרה.

14.

ככל שמדובר בחידוש ההליך שבוטל בהחלטה מיום 11.12.2018, לא ראיתי בטיעוני המבקש כל הצדקה להורות כן. הליך פשיטת הרגל בו פתח המערער בשנת 2015 (פש"ר (מחוזי מרכז) 19594-09-15) התבטל בעקבות מחדלי המבקש, וזאת לאחר שניתנו לו הזדמנויות למכביר לתקן את מחדליו, אך הוא נמנע מלנצל אותן. המבקש לא הצביע על כל טעם מיוחד המצדיק לאפשר לו להחיות את ההליך כיום, כשנתיים לאחר שבוטל. העובדה שבינתיים נחקק חוק חדלות פירעון, שהמבקש חושש כי הוא נוח פחות מבחינתו, ושיחייב דיון בערכאה שונה (בית המשפט השלום חלף בית המשפט המחוזי), בוודאי אינה סיבה מספקת להורות על חידוש ההליך שבוטל. זאת ועוד, מבחינה מערכתית אין לפתוח פתח רחב כרוחבו של אולם לחידוש הליכי פשיטת רגל שבוטלו, ואשר אם יחודשו יהיה מקום לנהלם לפי פקודת פשיטת רגל. לכך לפחות שני טעמים טובים: ראשית , חזקה על ההסדר החדש (חוק חדלות פירעון), כי הוא מהווה שיפור בהשוואה להסדר החוק הקודם (פקודת פשיטת רגל), ועל כן ראוי להעדיף התדיינות לפיו במקרים שאינם נופלים להוראת המעבר, בגדר "ישן מפני חדש תוציאו"; שנית , מצב הדברים בו מתאפשר דיון במקביל באותו סוג הליכים לפי שתי מערכות כללים, בשתי ערכאות שיפוט שונות, היא תופעה שראוי לצמצמה למינימום ההכרחי. על כן בצדק דחה בית המשפט קמא את הבקשה לחידוש ההליך.

15.

ככל שמדובר בהגשת הליך חדש, הרי שעליו להיות מוגש לבית משפט השלום

לפי חוק חדלות פירעון, שכן המבקש אינו נופל לגדר הוראת המעבר המאפשרת המשך ניהול הליכים בבית המשפט המחוזי לפי פקודת פשיטת רגל. סעיף 373(ב) לחוק חדלות פירעון קובע כי " על הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה".

בהתאם לסעיף 373(א) לחוק חדלות פירעון, מועד התחילה הוא יום 15.9.2019 (להלן: מועד התחילה ). מאחר שההליך בעניינו של המבקש בוטל כבר ביום 11.12.2018, לא היו הליכי פשיטת הרגל " תלויים ועומדים ערב יום התחילה ", ועל כן המקרה דנן איננו נמנה בגדר המקרים שפקודת פשיטת הרגל חלה עליהם בהתאם לסעיף 373(ב) לחוק חדלות פירעון.

בהקשר זה, יובהר כי אין בפסקי הדין אליהם הפנה המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור כדי לשנות את התמונה. זאת, מאחר שפסקי הדין הללו מתמקדים בשאלה מהו הדין שחל על בקשת פשיטת רגל שהוגשה לכנ"ר לפני מועד התחילה, אבל הועברה לבית המשפט המחוזי בצירוף אישור הכנ"ר רק לאחריו (ראו: ע"א 6455/19

ירוחימוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 8 (28.1.2020); פש"ר (מחוזי ת"א) 39414-09-19 ולדיסלב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב , פסקה 1 (20.9.2019) ) . ואולם, בענייננו אין מחלוקת על כך שהליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש נפתח זמן רב לפני מועד התחילה של חוק חדלות פירעון, ובוטל כ-9 חודשים לפני מועד התחילה של החוק. משכך, לא מצאתי בטענות המבקש יסוד שבדין לכך שניתן לאפשר לו להגיש הליך חדש לפי פקודת פשיטת רגל.

16.

סוף דבר : דין בקשת רשות הערעור להידחות. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, ככל שהמבקש מעוניין בכך, הוא רשאי לפתוח בהליך חדש לשם הכרזתו כפושט רגל. אך כאמור, הליך חדש זה יש להגיש לבית משפט השלום, ויחול עליו חוק חדלות פירעון.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא התבקשו תגובות, אינני עושה צו להוצאות.