רע"א 7958/00 אחוזת עולם בע"מ נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת נ' אפל-דנון) שדחה בקשת פסלות שהגישה המערערת.

1.המשיב תבע את המערערת בסדר דין מקוצר. ניתנה רשות להגן בהסכמה. הושגה הסכמה דיונית באשר לשאלות המשפטיות השנויות במחלוקת. וביום 19.12.99 החליט בית המשפט, כי "הצדדים יסכמו בשאלות המשפטיות הנ"ל תחילה.". משהוגשו הסיכומים נתן בית המשפט החלטה על בסיסם (ביום 4.7.00). לטענת המערערת חרג בית המשפט מגדרן של השאלות המשפטיות שהוצבו בפניו וקבע גם ממצאים עובדתיים - כל זאת בלא שהובאו בפניו ראיות. לפיכך הגישה המערערת בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בהליך. לטענתה היו הממצאים שנקבעו שגויים והעולה מהם הוא משוא פנים של בית המשפט. לפיכך התבקש בית המשפט לפסול עצמו מלדון ולבטל את החלטתו. בית המשפט דחה את הבקשה בקבעו, כי נוכח יציאתו לשבתון יועבר ממילא התיק לשופט אחר והוא שיחליט אם להסתמך על מסקנותיה המשפטיות אם לאו.

2.המערערת עומדת על דעתה, כי ההחלטה מיום 4.7.00 מגלה משוא פנים כלפיה. היא מלינה על כך שבית המשפט לא התייחס לטענותיה באשר לשגגות שנפלו בהחלטה מיום 4.7.00. לשיטתה היה על בית המשפט להידרש לגוף בקשת הפסלות חרף יציאתו לשבתון וכן לבטל את החלטתו מיום 4.7.00.

3.דין הערעור להידחות. כאמור בהחלטה נשוא הערעור יועבר הטיפול בתיק ממילא לשופט אחר - והוא שיידרש לטענות נגד ההחלטה מיום 4.7.00. לפיכך, איני רואה צורך בדיון בשאלה אם אכן היה על בית המשפט לפסול עצמו בנסיבות אלו. די לי אם אציין, כי בית המשפט דחה בעבר ערעורי פסלות גם משהושב הדיון לערכאה ראשונה לאחר שזו פסקה בהליך (וראו, לדוגמא: ע"א 1149/00 אלון נ' דולב

,טרם פורסם; ע"א 1860/97 מרבק בית מטבחיים בע"מ נ' אלי מזרחי , לא פורסם). אשר לבקשה לביטול ההחלטה מיום 4.7.00 - בקשה זו אינה עניין לערעור פסלות אלא לבקשת רשות ערעור התוקפת החלטה זו.

הערעור נדחה איפוא.