רע"א 7967/00 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ. רונן דנון

1.לפני בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשות על החלטת בית משפט השלום אשר סרב להתיר להן להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לפי הסיפא של סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- ( להלן: החוק ).

2.המשיב נפגע ביום 23.1.96 בתאונת דרכים אשר היתה גם תאונת עבודה. החבלה ממנה סבל המשיב לאחר התאונה היא שברים בידו הימנית. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לקביעת נכות מעבודה ( להלן: הוועדה הרפואית ), קבעה את נכותו לצמיתות של המשיב בשיעור 10%.

3.שמונה שנים קודם לתאונה נפגע המשיב בתאונת דרכים נוספת בה נפגעה ידו הימנית, ובגין פגיעה זו קבע לו מומחה שמונה על ידי בית המשפט נכות צמיתה בשיעור של 19%. המבקשות הגישו לבית משפט השלום בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית, מהטעם שבפני הוועדה לא עמדה חוות דעתו של מומחה רפואי שקבע את נכותו של המשיב בתאונה הקודמת, ומשום שהוועדה לא פעלה לאיסוף החומר הרפואי מעברו של המשיב ולא נתנה משקל לעובדה שלמשיב נקבעו עובר לתאונה אחוזי נכות בתחום זהה. בית משפט השלום דחה את בקשת המשיבות, בקובעו כי בפני הוועדה הרפואית עמדו כל העובדות הנחוצות בעניין התאונה הקודמת שעבר המשיב. בקשת רשות הערעור שהגישו המשיבות נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שנקבע כי מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה שהגיש המשיב לוועדה הרפואית ומפרוטוקול הדיון בוועדה עולה בבירור כי מצבו הרפואי של המשיב, עובר לתאונה, היה גלוי בפני הוועדה הרפואית.

4.בבקשה שבפני חוזרות המבקשות על הטענות שהעלו בפני בית משפט השלום, ומדגישות כי לא ניתן לקבוע שהוועדה הרפואית ידעה מה היו תוצאות התאונה הראשונה, נוכח העובדה שחוות הדעת של המומחה לגבי התאונה הקודמת לא היתה מונחת בפניה.

5.לאחר שבחנתי את טענות המבקשות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בנסיבות הענין, איני מוצא מקום להתערב בקביעותיהן של הערכאות הקודמות, לפיהן מצבו הרפואי של המשיב, עובר לתאונה, היה גלוי בפני הוועדה הרפואית אשר קבעה את נכותו הצמיתה של המשיב. מה גם, שלא מצאתי במקרה הנדון, כמו גם בנימוקי הבקשה, שהם מעלים שאלה משפטית בעלת חשיבות שיש בה להצדיק מתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית.

6.כלל הוא, שהבאת ראיות לסתור החלטה של ועדה רפואית תתאפשר רק במקרים נדירים ויוצאי דופן, ואיני סבור שמקרה זה נמנה עליהם (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד , פ"ד מה(4) 77).

הבקשה נדחית, מבלי לבקש עליה תשובה.