החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 7986/02 ספריה ע"ש י.ל פרץ נ. מר מלך זיו

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · צו מניעה זמני בתובענה הצהרתית על תוקף החלטת הנהלת עמותהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה למתן צו מניעה זמני

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה למתן צו מניעה זמני שביקש לאסור על המשיבים לפעול לפי החלטת הנהלת עמותה לבחירת יושב ראש. בית המשפט קבע כי המבקשים לא הניחו תשתית לכאורית מינימלית לחשש לפעולה בלתי הפיכה בבניין של העמותה, ולכן אין מקום להתערב בהחלטה הדוחה. הבקשה נדחתה.

העובדות

העמותה, המחזיקה בבניין, והמבקשים הגישו תובענה הצהרתית לבטלות החלטת הנהלת העמותה בבחירת יושב ראש, בטענה לפגמים בייפויי כוח. במסגרת התובענה ביקשו צו זמני האוסר על המשיבים לפעול לפי ההחלטה, בטענה לחשש למכירת הבניין. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בין היתר לאור הצהרת בא כוח המשיבים כי לא תיעשה כל פעולה באשר לזכויות בבניין עד למתן פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להורות על צו מניעה זמני המונע מהמשיבים לפעול על פי החלטת ההנהלה של העמותה עד למתן פסק דין בתובענה ההצהרתית?

הלכות

  1. 1

    מי שמבקש צו מניעה זמני חייב להניח תשתית לכאורית מינימלית לחשש לפעולה בלתי הפיכה, וללא תשתית כזו אין מקום למתן הסעד הזמני.

    ״המבקשים לא הניחו, ולו תשתית לכאורית מינימאלית לטענה, כי קיים חשש לפעולה בלתי-הפיכה באשר לזכויות בבניין.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הטענות לגופו של עניין ראויות להתברר במסגרת הדיון בתובענה העיקרית ולא במסגרת בקשת הסעד הזמני.

    ״הטענות שמעלים המבקשים ראוי להן שיתבררו במסגרת הדיון בתובענתם.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו מניעה זמני
  • רשות ערעור
  • פסק דין הצהרתי
  • עמותה
  • החלטת ההנהלה
  • ייפוי כוח
  • חשש לפעולה בלתי הפיכה
  • תשתית לכאורית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

7986/02

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשים

:

1.

ספריה ע"ש י.ל פרץ

2. ישראל שטיין

3. ד"ר אברהם

נוברשטרן

4. פרופ' חוה טורניאנסקי

נגד

המשיבים

:

1.

מלך זיו

2. חיים קרוליצקי

3. אליעזר רוזנבלום

4. נאווה אייזן

5. יעקב מנדלסון

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.9.02 בבש"א

12148/02 (ה"פ 778/02), שניתנה על-ידי כבוד השופט י' זפט

בשם

המבקשים: עו"ד יצחק לב

החלטה

המבקשת 1, עמותה העוסקת בקידום שפת היידיש על-ידי ניהול ספרייה (להלן: העמותה), אשר בבעלותה בניין ברחוב ברנר 14 בתל-אביב (להלן: הבניין), הגישה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ביחד עם שלושה אחרים, תובענה למתן פסק-דין הצהרתי נגד המשיבים. בתובענה נדרש בית-המשפט המחוזי להצהיר, כי החלטת ההנהלה של העמותה, מתאריך 11.4.02, בעניין בחירת יושב-ראש חדש לעמותה - הינה חסרת תוקף ובטלה. שכן, המשיב 5 לא היה חבר בעמותה ומשכך ייפוי-הכוח שנתן למשיב 1, שעשה בו שימוש על-מנת להצביע - חסר תוקף; ואילו ייפוי-הכוח שניתן למשיב 2 חסר תוקף, לאור הצהרת מייפה-הכוח, כי הוחתם על ייפוי-הכוח, מבלי שהבין את משמעותו האמיתית.

במסגרת תובענתם, הגישו המבקשים בקשה למתן צו זמני, שיאסור על המשיבים לפעול על-פי החלטת ההנהלה של העמותה מתאריך 11.4.02 עד למתן פסק-הדין בתובענה. המבקשים טענו, כי המשיבים עשויים לפעול למכירת הבניין באופן הנוגד את טובת העמותה.

בית-המשפט המחוזי (השופט יהודה זפט) דחה את הבקשה וקבע, בין היתר, כי חששם העיקרי של המבקשים מפעולות שיבצעו המשיבים בנוגע לבניין אשר בבעלות העמותה, לא הושתת על עובדות, ולאור הצהרת בא-כוחם של המשיבים, כי עד למתן פסק-הדין לא תיעשה פעולה כלשהי באשר לזכויות בבניין – אין הצדקה למתן הסעד הזמני כנגד המשיבים.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזרו המבקשים על בקשתם למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבים לעשות כל שימוש בהחלטת ההנהלה של העמותה מתאריך 11.4.02.

דין הבקשה להידחות.

כעולה מהחלטת בית-המשפט המחוזי, המבקשים לא הניחו, ולו תשתית לכאורית מינימאלית לטענה, כי קיים חשש לפעולה בלתי-הפיכה באשר לזכויות בבניין. הטענות שמעלים המבקשים ראוי להן שיתבררו במסגרת הדיון בתובענתם. בנסיבות אלה, אין מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי, שלא להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא.

ניתנה היום, י"ז בתשרי תשס"ג

(23.09.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 12148/02

הלכות

  1. 1מי שמבקש צו מניעה זמני חייב להניח תשתית לכאורית מינימלית לחשש לפעולה בלתי הפיכה, וללא תשתית כזו אין מקום למתן הסעד הזמני.
  2. 2הטענות לגופו של עניין ראויות להתברר במסגרת הדיון בתובענה העיקרית ולא במסגרת בקשת הסעד הזמני.