בבית המשפט העליון
רע"א 7987/16
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
המועצה המקומית זכרון יעקב
נ
ג
ד
המשיבות:
1.מאיר אפרת אחזקות בע"מ
2.Investment and finance institute INC.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 26011-08-16, שניתנה היום 19.9.2016 על-ידי השופטת ע' אטיאס
בשם המבקשת:
עו"ד אלי וילצ'יק; עו"ד רוית צימנט
בשם המשיבות:
עו"ד ישי בית-און
פסק דין
עיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 26011-08-16 מיום 19.9.2016 (השופטת ע' אטיאס ). כן קראתי לעומק את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת נגד ההחלטה, ואת תגובת המשיבות לבקשה.
לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין טענות המבקשת להידחות. נכון אני להניח כי יש בטענות המבקשת כדי להצדיק מתן רשות ערעור, וזאת נוכח העובדה כי ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית אינה מובהקת. ואולם, סבורני כי דין הערעור להידחות. הדברים אמורים בכך שהחלטת בית המשפט המחוזי נכונה לגופה ואינה מגלה פגם המצדיק התערבות של בית משפט זה. בעיקרו של דבר, מדובר בהחלטה מנומקת, מאוזנת ומדודה, ולכן איני רואה צורך להוסיף עליה.
בתמצית בלבד אציין, כי בדומה לדעתה של השופטת המלומדת בבית המשפט קמא, אף לדידי, הסמכות העניינית לדון בתביעת המשיבות נתונה לערכאות האזרחיות ולא לבית המשפט לעניינים מינהליים. זאת, שכן הסעד המבוקש בתביעה שבנדון הוא סעד אזרחי שעוסק באכיפת הסכם, והעילות שעליהן מבוססת התביעה הן עילות אזרחיות-חוזיות אשר יונקות את חיותן מההסכם שנכרת בין הצדדים, ולא עילות מנהליות (כגון: חוסר סמכות; אי-סבירות; פגם בשיקול הדעת וכו'). הדברים נכונים אף אם המחלוקת כוללת היבטים מתחום המשפט המינהלי, כגון שאלת אפשרות הרשות להשתחרר מההסכם.
סיכומו של דבר – אני סומך ידי על החלטת בית המשפט המחוזי ומאמץ אותה על נימוקיה כפי שהיא. לפיכך הערעור נדחה. היות שהתבקשה תשובה, המבקשת תישא בהוצאות משפט ושכר טרחה לטובת המשיבות בסך כולל של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה
בכסלו התשע"ז (25.12.2016).
ש
ו פ ט