פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7997/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
אבישי יונגר
נ ג ד
המשיבה:
עיריית גבעת שמואל
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט
א' יעקב
)
ברת"ק 70122-02-20 מיום 3.11.2020
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' יעקב ) ברת"ק 70122-02-20 מיום 3.11.2020, במסגרתו נדחתה בקשת המבקש לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (הרשם א' כרמלי ) בת"ק 59699-08-19 מיום 1.12.2019.
2.
בפסק הדין דחה בית המשפט לתביעות קטנות תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה (להלן: העירייה ) בעילת לשון הרע, בה טען כי מאחר שהעירייה התעלמה מבקשותיו להישפט בגין דו"ח חניה שניתן לו, עד שחלף המועד החוקי לכך, העיקול שהוטל על חשבונו בשל אי-תשלום הדו"ח הוטל שלא כדין ומהווה לשון הרע. בית המשפט קבע כי יש לייחס למבקש " 100% אשם תורם " מאחר שהוא היה יכול למנוע לחלוטין את הטלת העיקול לו רק היה מתקשר לעירייה, מברר את סטטוס בקשתו להישפט ופועל למניעת העיקול. עוד נקבע כי לאחר שביום 16.9.2018 שלחה העירייה למבקש הודעה בה התריעה כי חלפו המועדים להגשת בקשה להישפט, היה עליו להגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים ערעור על החלטתה שלא לקבל את בקשתו להישפט, חלף המשך התכתבותו העקרה עם העירייה שלא שינתה את עמדתה באשר לאיחורו.
3.
בית המשפט המחוזי דחה כאמור את בקשת המבקש לרשות ערעור, בקבעו כי מאחר ולו היה המבקש פונה לערכאה שיפוטית מתאימה בנוגע לבקשתו להישפט ולדחייתה על ידי העירייה, לא היה נגרם לו נזק, אזי לא עמד הוא בחובתו להקטין את נזקו, ועל כן בדין דחה בית המשפט לתביעות קטנות את תביעתו.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי, למרות טענות המבקש,
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.
ניתנה
היום, כ' בכסלו התשפ"א (6.12.2020).
ש ו פ ט