רע"א 8000/10 דלתון עבודת אלומניום בע"מ נ. קש"ת מלנואות בע"מ

1.

המבקשת קובלת על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי) שחייבה אותה להפקיד סכום של 50,000 ש"ח כערובה להוצאותיה של המשיבה. ההחלטה ניתנה בגידרה של תובענה שהגישה המבקשת נגד המשיבה בסכום של כ- 2.7 מיליון ש"ח.

2.

נוכח העובדה שהמבקשת הינה חברה, שאחריות בעלי מניותיה הינה מוגבלת, היה על המבקשת לסתור את החזקה לפיה עליה ליתן ערובה להוצאות מקום שהיא מגישה תובענה. לא שוכנעתי שבמקרה זה הצליחה המבקשת להרים את הנטל, וזאת אף אם אניח שהנטל אינו משמעותי. בכל מקרה, אין המקרה מצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

3.

מתברר, כי המבקשת חוייבה על ידי בית המשפט המחוזי בחודש מאי האחרון לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח. למרות פנייה של המשיבה לא שולם הסכום, אלא לאחר שהוגשה לבית משפט קמא בקשתה של המשיבה בעניין

חיוב במתן ערובה. זאת ועוד, התצהיר שתמך בתשובה שהגישה המבקשת לבית משפט קמא בעניין מצבה הכלכלי היה סתמי. נאמר בו בתכלית הקיצור כי "מצבה הכלכלי של המשיבה [המבקשת דכאן] איתן לחלוטין". אכן, לתצהיר צורף מסמך של בנק שהמבקשת הינה לקוחתו. כל שנאמר במסמך של הבנק הוא שהמבקשת מכבדת את התחייבויותיה. אפשר שדי היה בתצהיר ובמסמך אילו המבקשת הייתה פורעת את החיוב הנזכר שהושת עליה לפני הגשת הבקשה. אולם, בנסיבות המתוארות נראה שהמבקשת לא הרימה את הנטל. אוסיף על כך, כי לערכאה הדיונית נתון מרחב פעולה באשר לחיוב במתן ערובה להוצאות ולגבי סכום החיוב. לא מצאתי שההחלטה חרגה מן המרחב במידה כזו שיש מקום להתערבות מצידה של ערכאת הערעור.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא בלא שהמשיבה נדרשה להשיב.