פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8012/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. חברת שידורי פרסומת מאוחדים בע"מ
2. חברת שידורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003)
בע"מ
3. אברהם פרחי
נ ג ד
המשיב:
רשות השידור
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.א. 1943/09
מיום 6.10.2010 שניתנה ע"י כב' השופט איתן אורנשטיין
בשם
המבקשים:
עו"ד
גיורא ארדינסט
עו"ד
תומר ויסמן
החלטה
1.
בקשת רשות הערעור מופנית נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט א' אורנשטיין) לדחות בחלקה בקשה של המבקשים, הם הנתבעים בהליך העיקרי, בעניין גילוי מסמכים.
2.
דינה של הבקשה להידחות. בראשית הדברים אעיר, כי כיום לא תינתן רשות ערעור לגבי "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, [להלן – התקנות] למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009). יצוין, כי נראה שקו הגבול לעניין זה של האפשרות ליתן רשות ערעור תואם את האבחנה שבתקנות בין גילוי כללי לבין גילוי ספציפי. איני רואה צורך לבחון את השאלה האם החלטתו של בית המשפט המחוזי באה בגדרה של החלטה הנוגעת לגילוי כללי או לגילוי ספציפי. זאת, שכן לגופם של דברים לא מצאתי שיש צידוק להתערבותה של ערכאת הערעור. דומה שצדק בית משפט קמא בקובעו כי הדרישה לגילוי במקרה זה הינה בעלת אופי מכביד. הכוונה במיוחד לדרישה לגלות את כלל המסמכים הנוגעים למכרז שערכה המשיבה (היא התובעת) בשנת 1993. על רקע הפלוגתאות שבהליך העיקרי, כעולה מכתבי הטענות, נראה שהדרישה האמורה הינה רחבה מידי בהיקפה. עניין נוסף שמעלים המבקשים בבקשה דנא נוגע לטענת קיזוז שהעלו בכתב הגנתם ולדרישתם לקבל מסמכים הנוגעים לטענה. המבקשים מלינים על כך שבית המשפט כלל לא התייחס בהחלטתו לסוגיה זו של גילוי מסמכים הנוגעים לטענת הקיזוז. עיון בדרישה לגילוי מסמכים שנשלחה על ידי המבקשים ביום 9.3.2010 מגלה, כי אין בה התייחסות מפורשת למסמכים הנוגעים לטענת הקיזוז. גם בסעדים שנתבקשו ברישא של שתי הבקשות הרלוונטיות לנושא הקיזוז אין ציון כי בין סוגי המסמכים המבוקשים כלולים מסמכים באשר לקיזוז. מכל מקום, הדרך פתוחה בפני המבקשים להגיש בקשה בעניין. כמובן, שלבית משפט קמא נתון שיקול דעת מלא האם להיעתר לבקשה כאמור, בין היתר תוך התחשבות בשאלה האם הבקשה הוגשה באיחור.
טעם נוסף שמביא לדחייתה של בקשת רשות הערעור הוא שבית המשפט המחוזי לא סגר לחלוטין את הדלת בפני הגשתה של בקשה לגילוי מסמך ספציפי לאחר שיוגשו תצהירים. משמע, המבקשים יוכלו לעתור בהמשך לקבלת מסמכים נוספים. מיותר לומר שאין מדובר בפתיחה מחדש של הליך הגילוי, אלא בעניינים מוגדרים, מוגבלים ומאוד ממוקדים.
3.
צירוף הטעמים שצוינו מוביל לדחייתה של בקשת רשות הערעור וכך מוחלט, וזאת בלא שהמשיבה נדרשה להשיב.
ניתנה היום, ל' בחשון התשע"א (7.11.2010).
ש ו פ ט