רע"א 8025/00 רוחמה רובינשטיין נ. פרץ רוזנברג

המשיבים 1 ו2- (להלן: רוזנברג) הגישו בשנת 1983 לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כנגד המבקשות בגין הפרת פטנטים בתחום ההשקייה, וזאת לאחר שרוזנברג רכשו מן המשיבה 3 (להלן: החברה המשותפת) - שהוקמה כחלק מהסכם בין המשיב 1 לבין המבקשת 1 (להלן: הסכם השיתוף), ונקלעה להליכי פירוק - את כל נכסיה, ובכללן את זכויותיה בפטנטים אלו.

בית-המשפט המחוזי קבע בפסק-דין חלקי שניתן בשנת 1993 כי הזכויות בפטנטים שייכות לרוזנברג, וכי המבקשות הפרו זכויות אלה.

המבקשות הגישו ערעור לבית-משפט זה על פסק-הדין החלקי, ובגידרו טענו כי הזכויות בפטנטים כלל לא הועברו לרוזנברג מכיוון שלא נכללו בנכסי החברה המשותפת עם כניסתה להליכי פירוק. ערעור זה נדחה בתאריך 10.6.99.

הדיון בתביעה הוחזר איפוא לבית-המשפט המחוזי אך על-מנת שיחושבו נזקיהם של רוזנברג כתוצאה מהפרת המבקשות את זכויות רוזנברג בפטנטים במהלך הזמן הרב שחלף.

לאחר שנדחה ערעור המבקשות, ובעקבות הסדר דיוני שנערך בין הצדדים לצורך הארכת המועדים הרלוואנטיים, הגישו רוזנברג לבית-המשפט המחוזי כתב-תביעה המתקן את הסכום הנתבע.

או אז הגישו המבקשות לבית-המשפט המחוזי, בין היתר, כתב תביעה-שכנגד, שבגידרו טענו כי רוזנברג נמנעו מלהעביר אליהן מחצית מן הרווחים שהופקו מן השימוש בפטנטים, כמתחייב מהסכם השיתוף שהזכויות והחובות על-פיו הועברו כאמור לרוזנברג.

בעקבות בקשת רוזנברג החליט בית-המשפט המחוזי (השופטת רות שטרנברג-אליעז) למחוק את כתב התביעה-שכנגד מטעם המבקשות, לאחר שקבע כי המבקשות פתחו בגידרו חזית חדשה, ועל-כן ראוי למוחקו מטעמי יעילות הדיון ומניעת עינוי דין, תוך שמירה על זכותן של המבקשות להגיש את תביעתן נגד רוזנברג בנפרד.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שבגידרה טענו המבקשות כי החלטת בית-המשפט המחוזי מביאה לכך שמחמת התיישנותה, לא יהא בידיהן להגיש תביעה נפרדת.

בבקשת רשות הערעור אין כל ממש.

במסגרת התביעה שהגישו רוזנברג כנגד המבקשות הגיע הדיון לסיומו, נקבעה שאלת חבותן של המבקשות, ואף הוגש, כאמור, ערעור שנדחה. הדיון הוחזר עתה לבית-המשפט המחוזי אך לצורך חישוב הנזקים שנגרמו לרוזנברג. ואף הגשתו של כתב התביעה-שכנגד התאפשרה רק משום שרוזנברג תיקנו את הסכום הנתבע על-ידם.

בנסיבות אלה, אף בטענה כי הגשתה של תביעה נפרדת אינה אפשרית משום שהתיישנה בעיקרה, אין כדי להצדיק את פתיחת הדיון מחדש, ובדין איפוא הורה בית-המשפט המחוזי על מחיקת התביעה-שכנגד.

הבקשות נדחות.