רע"א 8030/16 נביל שריף ו-12 מערערים נוספים נ. בנק הפועלים בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא) מיום 10.10.2016 ברע"א 8030/16, לפיה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הליך פינוי במסגרת הליכי מימוש משכנתא. במסגרת הבקשה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע הליכי פינוי.

1.לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי לדחותה אף ללא צורך בתגובת המשיב 1 (להלן: המשיב ).

2.אקדים ואזכיר כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים. מכל מקום, די לקרוא את החלטתו הקודמת של בית משפט קמא מיום 18.6.2015, ואת פסקה 147 להחלטתה המקיפה של הרשמת איה מחאג'נה-קרמאן מיום 15.3.2016, כדי להיווכח כי המבקשים לא הניחו ידם מכל טענה אפשרית, על מנת לעכב ולסכל את הליכי ההוצאה לפועל של המשכנתא במהלך השנים. קשה להלום כי כל שני וחמישי "יתגלו עובדות חדשות" למבקשים. גם ב"ראיות החדשות" אין ממש. כך, לדוגמה, האמור בסעיף 21ז לבקשה, כאילו העובדה שההלוואות היו מיועדות לפרעון תוך 36 חודשים, מהווה ראיה לכך שהן נפרעו כליל.

3.לכך יש להוסיף, כי רובו של הנכס הוא מסחרי, וכי כונס הנכסים ניסה תחילה לממש אותו כתפוס, קרי, כאשר המבקשים מחזיקים בדירת המגורים שבנכס, אך ללא הועיל. יש להצר על כך, שהעובדה כי המימוש מתייחס בעיקרו לנכס המסחרי, כמעט נחבאת בתוך המלל הרב בבקשה על מאות נספחיה, והיא נזכרת אך בסעיף 26 לבקשה, וגם שם, נסבה הבקשה על דירת המגורים (תוך התעלמות בבקשה מכתבי הויתור שכל אחת מנשות החייבים חתמה בפני בא כוחה).

4.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

משלא נתבקשה תשובה, איני רואה לעשות צו להוצאות.