רע"א 8033/16פלוני נ. הסתדרות מדיצינית הדסה

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 19.9.2016 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 45337-09-13 (כב' השופטת ו' מרוז , סג"נ), בגדרה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב תביעתו על דרך של צירוף חוות דעת רפואית.

רקע

1.המבקש הגיש תביעה בעילה המכונה "חיים בעוולה" נגד המשיבות, בטענה כי אלו האחרונות התרשלו במעקב אחר הריון אמו, וכי אלמלא התרשלות זו ניתן היה למנוע את לידתו ביום 15.4.2003 כשהוא סובל מתסמונת כרומוזומלית קשה, כתוצאה ממנה עומד שיעור נכותו על מאה אחוזים. בהערת אגב יובהר, כי אמנם בע"א 1326/07 המר נ' עמית

(28.5.2012) (להלן:

הלכת

המר ) בוטלה העילה שבבסיס תביעתו של המבקש ונקבע כי יש להכיר רק בתביעות נזיקיות של הורי היילוד מכוח העילה המכונה "הולדה בעוולה". ואולם, ב רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום (אל הלאל) נ' פלוני (28.8.2014) (להלן: עניין הסהר האדום ) נקבע כי מקום בו תביעת היילוד לא התיישנה אך תביעת ההורים התיישנה טרם מתן פסק הדין בהלכת המר (כבענייננו) רשאי היילוד להגיש תביעתו עד ליום 28.8.2015. לכתב התביעה צורפו שתי חוות דעת רפואיות – האחת בתחום הגנטיקה והשנייה בתחום השיקומי. המשיבות מטעמן הגישו, בין היתר, חווֹת דעת בתחום המיילדות והגניקולוגיה.

ביום 21.8.2016, כשלוש שנים לאחר הגשת התביעה אך בטרם הסתיים הליך קדם המשפט (זאת, בין היתר, בשל הליך גישור שהסתיים ללא הצלחה), הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת חוות דעת רפואית בתחום המיילדות והגניקולוגיה, באופן שיאפשר לו להתמודד עם האמור בחווֹת הדעת שהוגשו מטעם המשיבות בתחום זה. במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתנהלה ביום 19.9.2016, התנגדו המשיבות לבקשה, כאשר הנימוק העיקרי שעמד בבסיס התנגדותן זו הוא טענת באת-כוח המשיבה 2 (אליה הצטרפו המשיבות הנוספות) לפיה חוות הדעת אותה מבקש המבקש לצרף לכתב תביעתו כוללת טענות חדשות אשר לא הובאו בכתב התביעה, כמו גם הטענה כי אין להיעתר לבקשה בשלב זה של ההליך.

2.בהחלטה שניתנה בסיום הישיבה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש. הובהר, כי המבקש סבר מלכתחילה שניתן להסתפק בחוות הדעת בתחום הגנטיקה להוכחת טענת הרשלנות שבבסיס תביעתו, ואף דבק בעמדה זו כאשר הגיש כתב תביעה מתוקן (אשר הוגש בעקבות פסיקת בית משפט זה בעניין הסהר האדום , שכן בתחילה היו הורי המבקש התובעים בהליך מושא הבקשה דנא). לפיכך נקבע, כי אין מקום להתיר את הגשת חוות הדעת בשלב זה של הדיון.

3.כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה דנא, בגדרה טוען המבקש כי על אף שסבר בתחילה שדי בחווֹת הדעת שהוגשו מטעמו להוכחת תביעתו, משהמשיבות בחרו להגיש מטעמן גם חווֹת דעת בתחום המיילדות והגניקולוגיה, הוא נאלץ להתמודד עם טענותיהן על-ידי הגשת חוות דעת נגדית בתחום זה. המבקש מציין כי ההליך מצוי בראשיתו, כאשר כל שהתקיים בגדרו עד כהֹ הן שתי ישיבות קדם משפט, וכאשר המשיבות השלימו את הגשת חווֹת הדעת מטעמן רק בחודש מאי 2016 – נתונים התומכים, לגישתו, בהיעתרות לבקשתו. לטענתו, גם אם ניתן להצביע על התנהלות בעייתית מצדו, ניתן ליתן לכך ביטוי בפסיקת הוצאות לחובתו, ואין מקום למנוע ממנו הוכחת עניין שבמחלוקת בשלב זה של ההליך.

4.המשיבה 1 טענה מצידה, כי אין מקום להתערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, ובפרט כאשר "אין מדובר בהחלטה הסותמת את הגולל על התובענה". מכל מקום נטען כי לא נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא. המשיבה 1 הוסיפה וטענה, כי אם תתקבל הבקשה, הרי שהמשיבות תידרשנה להגיש עוד חווֹת דעת מטעמן על-מנת להשיב על זו של המבקש, באופן שיביא להתארכות הדיון בתובענה. בשל טענה אחרונה זו ביקשה המשיבה 1, כי אם תתקבל הבקשה דנא יותנה העניין במתן רשות למשיבות להגיש חוות דעת רפואיות נוספות מטעמן.

לשלמות התמונה יצוין, כי המשיבות 3-2 לא הגישו תשובות מטעמן, על אף שמבירור עם מזכירות בית המשפט עלה כי ההחלטה על הגשת תשובה לבקשה הומצאה להן. כל זאת, לאחר שגם במסגרת בקשת המבקש לפטור מעירבון בהליך הנוכחי, אשר התנהלה בפני רשם בית משפט זה, לא מצאו המשיבות 3-2 לנכון להגיש תשובותיהן לבקשה.

דיון והכרעה

5.לאחר העיון, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פיה. לגופו של עניין, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור. להלן הטעמים שביסוד המסקנה האמורה.

6.המבקש טוען כי חוות הדעת הרפואית שהגשתה התבקשה, היא בגדר חוות דעת שנועדה להפריך את טענות המשיבות שהובאו בחווֹת הדעת בתחום המיילדות והגניקולוגיה שהוגשו מטעמן, משמע – מהווה חוות דעת נגדית (המשיבה 1 לא טענה בתשובתה כי חוות הדעת אינה מהווה בפועל חוות דעת נגדית במהותה , והמשיבות 3-2, כאמור, לא מצאו לנכון להגיש תשובה מטעמן). תקנה 128 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן :

128.(א) הגיש בעל דין חוות דעת בענין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו, תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו, ובלבד שהודיע לבעל הדין שהגיש את חוות הדעת שימציא לו, לפי דרישתו, העתק חוות דעת של הרופא או המומחה הרפואי מטעמו תוך זמן סביר לאחר הבדיקה.

(ב) רצה בעל דין לחלוק על טענת בעל דינו, יגיש לבית המשפט, תוך ששים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, חוות דעת מטעמו, במספר עתקים כמספר עתקי כתב טענותיו; אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

הנה-כי-כן, בעל-דין שברצונו לחלוק על טענות שהועלו בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם הצד שכנגד, רשאי להגיש, ללא קבלת אישור מבית המשפט, חוות דעת נגדית מטעמו תוך ששים ימים (ראו גם: רע"א 1023/16

פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (19.6.2016) (להלן: עניין פלוני )). מקום בו חָלַף המועד האמור, כבענייננו, על בעל-הדין לבקש את אישור בית המשפט על-מנת להגיש את חוות הדעת הנגדית, כאשר השיקולים שיעמדו בבסיס ההחלטה בבקשה האמורה הם, בין היתר, השלב בו מצוי ההליך; חלוף הזמן מאז הגשת חוות הדעת שעליה מבקש בעל הדין לחלוק; יכולתה של חוות הדעת הנגדית שהגשתה מתבקשת לסייע בהכרעה בשאלות השנויות במחלוקת במסגרת ההליך; הפגיעה שעשויה להיגרם למי מבעלי-הדין בעקבות הגשת חוות הדעת הנגדית, או לחלופין בעקבות אי-הגשתה; התנהלות המבקש את הגשת חוות הדעת הנגדית, ועוד (השוו: רע"א 3863/15

רחמני נ' Liberty Mutual

Insurance Europe Limited , פסקאות 22-21 (9.11.2015)).

7.בענייננו, הדיון בתיק עודו בחיתוליו, כאשר הבקשה לתיקון כתב התביעה על-ידי הוספת חוות הדעת הנגדית הוגשה כשלושה חודשים בלבד לאחר שהסתיימה הגשת חווׂת הדעת הרפואיות מטעם המשיבות, אשר בחרו להגיש חווֹת דעת בתחום בו לא הוגשה חוות דעת רפואית מטעם המבקש, ובכך נטלו סיכון מחושב כי המבקש יחפוץ בהגשת חוות דעת נגדית מטעמו באותו התחום (עניין פלוני , פסקה 14). זאת ועוד, דחיית הבקשה עלולה, מבחינת המבקש, קטין הסובל מנכות קשה, להיות בעלת השלכות משמעותיות וקשות לעניין תוצאת ההליך, ודומה כי יש לנקוט בזהירות המתבקשת מחשש להכשלת התביעה, כאשר נזקיהן של המשיבות בעקבות הגשת חוות הדעת הנגדית, ככל שיהיו כאלה, ניתנים לריפוי על-ידי פסיקת הוצאות לחובת המבקש. נוכח האמור, דומני כי יש להתיר למבקש לתקן את כתב תביעתו על דרך של הוספת חוות הדעת הנגדית. יצוין, כי אין בידי לקבל את נימוקי בית משפט קמא לדחיית בקשתו – המבקש אמנם סבר מלכתחילה כי אין מקום להגשת חוות דעת בתחום המיילדות להוכחת תביעתו, אך משהמשיבות בחרו להגיש חווֹת דעת בתחום זה מטעמן, ברי כי עליו להתמודד עם האמור בהן.

8.בטרם סיום אוסיף ואומר, כי לא ברורה בקשת המשיבה 1 לפיה הגשת חוות דעת נגדית מטעם המבקש תותנה במתן אפשרות להגשת חווֹת דעת נוספות מטעם המשיבות. חוות הדעת שהמבקש מבקש את הגשתה, נועדה להתמודד עם הטענות שהועלו בחווֹת הדעת שהוגשו מטעם המשיבות (כך לטענתו, עליה לא חלקה מי מהמשיבות). משכך, דומה כי לכאורה לא יהיה צורך להגיש בעקבותיה חווֹת דעת נוספות (ודאי שלא בתחומים אחרים) מטעם המשיבות. מכל מקום, ככל שהמשיבות יסברו כי חוות הדעת הנגדית שיגיש המבקש מצריכה הגשת חוות דעת נוספת מטעמן, באפשרותן להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בעניין, וחזקה כי זה האחרון יחליט כחוכמתו, בהתאם לשיקול דעתו ועל-פי התפתחות הדברים. אין מקום לקביעת תנאי כאמור מבעוד מועד.

9.נוכח האמור, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור ולקבל את הערעור כך שהחלטת בית משפט קמא תבוטל, והמבקש יורשה להגיש חוות דעת נגדית בתחום המיילדות והגניקולוגיה. המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקש בסך 2,500 ש"ח.