רע"א 8047/99 בנימין אליגולשווילי נ. יסקוביץ רדו

1.המשיבים הם בעלה, ילדיה, והוריה של המנוחה סטלה יסקוביץ ז"ל, שנהרגה בתאונת דרכים ביום 17.12.96.

בתביעה שהגישו המשיבים כנגד המבקשים - נהג הרכב שהיה מעורב באותה תאונה ומבטחיו - הם טוענים להפסדים שנגרמו להם בהיותם תלויים במנוחה למחייתם. בין השאר טענו כי תקופת התלות של מקצת מן המשיבים במנוחה מתמשכת אל מעבר לתקופת השירות הצבאי שלהם. הם סבורים כי אין לנהוג עוד על פי החזקה הקיימת בעניין זה באשר לתקופת התלות וזאת משום נוהגם של הורים בישראל לתמוך בילדיהם גם בעת שאלה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה.

לצורך הוכחת טענתם זו ביקשו המשיבים להגיש, בבית המשפט קמא, חוות דעת של מומחים אודות דפוסי הסיוע והתמיכה של הורים לילדים הלומדים במוסדות כאמור. חוות הדעת, שעליה הם מבקשים להסתמך, נערכה בעקבות סקר דעת קהל, שערכו נותני חוות הדעת, בקרב הורים לסטודנטים ובקרב הסטודנטים עצמם. בית המשפט המחוזי התיר את הגשת חוות הדעת "בלי להתייחס בשלב זה לשאלה של רלבנטיות, כשרות הראיה ומשקלה".

על החלטה זו עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער.

2.עיקר טענתם של המבקשים היא כי הלכה פסוקה ומחייבת היא כי קיימת הנחה עובדתית, לפיה ילדים נתמכים על-ידי הוריהם עד תום תקופת השירות הצבאי ותו לא, וכי הנטל להוכיח כי תקופת התלות ארוכה יותר מוטל על הטוען.

אכן כך, אלא שהמשיבים מבקשים לשנות מן החזקה העובדתית הזו.

בית המשפט העליון הציב הנחה זו בפסק הדין שנתן בע"א 5/84 רחל יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מה(3) 384, מפי הנשיא (אז השופט) א' ברק:

"במציאות הישראלית, תמיכת הורית בילדיהם אינה מסתיימת עם הגיע הילד לגיל 18, והיא נמשכת כל עוד הם משרתים בצבא. מציאות זו היא שצריכה לקבוע את ההנחה העובדתית המשמשת בסיס לפסיקת פיצויים" ( שם , בעמ' 379).

אין זו ההנחה העובדתית ( Praesumptio homini" ") היחידה העומדת ביסוד פסיקת הפיצויים בתביעות נזיקין. בצד ההנחה הזו מצויות הנחות עובדתיות נוספות, בין היתר, בדבר גיל תחילת העבודה במציאות הישראלית, גיל סיום העבודה, החלוקה לידות של הכנסות המשפחה ושיעור ההיוון לעניין הפסדים בעתיד. אלה הן "הנחות עבודה" המציעות אמצעי עזר לפסיקת הפיצויים.

הנחות עובדתיות אלה מבוססות על ניסיון החיים ועל מציאות מתמשכת, ומקצתן רכשו להן מעמד ווותק. אלא שהמציאות עשויה להשתנות, ועמה גם ההנחות העובדתיות. ראיות ברורות ועקביות בדבר המציאות המשתנה עשויות להביא לשינוי בהנחות האלה.

3.ניסיון לשנות מן ההנחות האלה מותנה בהנחת בסיס עובדתי בערכאה המבררת.

עמד על כך בית המשפט העליון עוד בפרשת הורוביץ (ע"א 467/77 יעקב הורוביץ נ' רשות הנמלים בישראל , פ"ד לג(2) 256):

"כאשר מבקשים מבית המשפט העליון לשנות הלכה המבוססת על מציאות כלכלית שאבד עליה הכלח, יש להניח את הבסיס העובדתי למציאות הכלכלית החדשה. על התובע להביא בפני בית המשפט דלמטה נתונים כלכליים באשר לאפשרויות ההשקעה העומדות לרשות התובע, ועל המידה שבה שומרות השקעות אלה על הערך הריאלי של הכסף תוך מתן תשואה ראויה לתובע" ( שם

בעמ' 269).

הדברים נאמרו אז לעניין החזקה בדבר שיעור ההיוון, ואכן, בפסקה מאוחרת יותר ובאותו עניין עצמו (ע"א 2099/94, ע"א 2191/94 ציון חיימס נ' אילון חברה לביטוח בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד נא(1) 529) בחן בית המשפט העליון את השאלה אם די היה בראיות, שבאו שם בערכאה הראשונה, כדי לשנות מן ההנחה העובדתית כי התשואה הצפויה בישראל מהשקעה ריאלית בסיכון נמוך ולאורך זמן לא ירדה מתחת לשיעור של 3% בשנה.

הנה כי כן, הטענה כי מן הראוי לשנות את ההלכה המתייחסת לתקופת התמיכה שמעניקים הורים בישראל לילדיהם, צריך לה שתתברר בדרך של הנחת תשתית מתאימה וראיות. אין מקום, לפיכך, לשלול מראש, מבעל דין המעלה טענה זו, את האפשרות להביא ראיות קבילות שהוא סבור שיש בהן כדי לתמוך בטענתו.

בית המשפט המחוזי החליט לקבל ראיות כאלה מבלי להכריע בשלב זה בשאלת משקלן, ובהחלטה זו אין עילה להתערב.

מבלי להביע דעה בדבר טיבן של הראיות שהוצגו בבית המשפט קמא או בשאלה אם יש בהן כדי לשמש בסיס עובדתי ראוי לטענת המשיבים, לא מצאתי כל פגם בהחלטת בית המשפט להתיר את הצגתן.

הבקשה למתן רשות לערער עליה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 7,500 ש"ח.