פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8051/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשות:
1. אביוב גולד בע"מ
2. ש.א.ר.ם מתכות בע"מ
נ ג ד
המשיב:
רשות המיסים - אגף המכס והמע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.9.2017 בתיק עמ
49874-08-15 שניתנה על ידי כבוד השופטת י'
סרוסי
בשם המבקשות:
עו"ד קובי קול
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' סרוסי ) בע"מ 49874-08-15 מיום 13.9.2017. בהחלטה זו התיר בית המשפט למבקשות להגיש סרט המתעד את חקירתו של פלוני – הרלבנטית להליך – כראיה נוספת; אולם סרב לאפשר להן להגיש סרטון מקוצר, ממוקד בדקות רלבנטיות של החקירה, בנוסף לכך.
2.
הבקשה לצירוף הסרט הוגשה לאחר סיום שלב שמיעת הראיות, כאשר תִכתוּב החקירה כבר הוגש. בנסיבות אלו סבר בית המשפט כי לא היה מקום לקבל את הבקשה כלל ועיקר. יחד עם זאת, המשיב נתן הסכמתו להגשת הסרט המלא של החקירה, ועל כן נעתר בית המשפט לבקשה. בשולי דבריו ציין בית המשפט כי "יצפה רק בחלק ממנה [מן ההסרטה – נ' ס'] , כאמור בסעיף 3 לתגובת המערערות [המבקשות דנן – נ' ס'] לתשובת המשיב" . עיון בתגובה הנ"ל מלמד כי המבקשות ציינו שם שמדובר בחקירה בת 6 שעות, ועל כן צרפו גם סרטון קצר; זאת, משום ש "חסות המבקשות על הזמן השיפוטי היקר ומבקשות להפנות את בית המשפט הנכבד לנקודה העיקרית [...] יחד עם זאת, ככל שבית המשפט הנכבד יעדיף לקבל רק את החקירה המלאה תפנינה המבקשות את בית המשפט הנכבד לקובץ ששמו ' VTS_01_2 ' ותציינה כי החלק הרלוונטי הוא לקראת הסוף מעט לפני שהחוקר אביב נכנס לחדר ברגע שמתחילים לדבר על ה'מסעדה באור יהודה'" .
3.
המבקשות לא באו על סיפוקן, והגישו את בקשת רשות הערעור דנא, בה נתבקש בית המשפט להורות על צירוף הסרטון המקוצר. בבקשה נטען שעיתוי הגשת הבקשה נובע ממחדלו של המשיב, שלא העביר אליהן את הסרט בזמן סביר, וכן שקיים פער משמעותי בין התִכתוּב לבין הצילום – המחייב לעיין גם בסרט החקירה.
4.
דין הבקשה להידחות. על פני הדברים, ענייננו נופל בגדרי סעיף 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, לפיו לא תינתן רשות ערעור על "החלטה בעניין [...] אופן הגשת עדויות" . בית המשפט החליט לצרף את הסרט המלא ולא את הסרט המקוצר; מכיוון שבכלל מאתיים – מנה, הרי שהראיה המבוקשת הוגשה, ואין אפשרות ליתן רשות ערעור באשר לאופן הגשתה.
5.
בין כך ובין כך, לא עלה בידי המבקשות להצביע על נימוק מבורר למתן רשות ערעור: בית המשפט נעתר לצירוף סרט החקירה כראיה, והמבקשות הפנו את בית המשפט לחלק הרלבנטי, לשיטתן, באותו סרט. מדובר בהפניה ברורה ומפורטת, וחזקה על בית המשפט שיצפה באותו חלק. לא ברור איזו פגיעה תיגרם למבקשות אם בית המשפט המחוזי יטרח בעצמו לאתר את החלק הרלבנטי בסרט שצורף. לא נגרם למבקשות, אפוא, כל נזק המצדיק מתן רשות ערעור, כאמור בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
6.
בשולי הדברים אציין כי המבקשות ביקשו להשיג גם על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לזמן עדים שונים לחקירה נוספת. ברם, בגוף הבקשה לא נטענה טענה ממשית בהקשר זה, ועל כן גם דינה להידחות.
7.
הבקשה נדחית אפוא; משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
כ' בחשון התשע"ח (9.11.2017).
ש ו פ ט