רע"א 8078/14 יוסף ספרן נ. אליהו שטרן

1.

המשיב הגיש תביעה כספית כנגד חברה שהייתה בבעלות המבקש. התביעה התקבלה. במסגרת הליכי ההוצל"פ ביקש המשיב לתפוס רכב לשם פירעון החוב, אך המבקש טען כי הרכב שייך לו ולא לחברה. בית משפט השלום קיבל את עמדת המבקש (ה"פ 46201-07-12, כב' השופט ר' אילן ). ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי – התקבל, ונקבע כי הרכב שייך לחברה (ע"א 58810-01-14, כב' השופטת ר' לבהר שרון ). מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה שוטח המבקש את מכלול הראיות אשר מלמדות – לשיטתו – כי הרכב הוא שלו ולא של החברה.

2.

דין הבקשה להידחות. בלב התיק עומדת שאלת הבעלות על הרכב. זו שאלה עובדתית מובהקת, שההכרעה בה מבוססת על חומר הראיות אשר נפרש בתיק. אין לכחד כי התמונה העובדתית היא מורכבת, ויש בה היבטים המושכים לכיוונים סותרים. כך, למשל, הרכב רשום על שמו של המבקש במשרד הרישוי, פרט שתומך לכאורה בגרסת המבקש. ברם מהצד השני עולה כי החברה נטלה הלוואה בסמוך למועד רכישת הרכב, וציינה כי מדובר בהלוואה לצורך רכישת רכב. נתונים אלו ואחרים הוצגו בפני ערכאות קמא. בית משפט השלום הגיע למסקנה כי הרכב שייך למבקש, ואילו בית המשפט המחוזי סבר כי הרכב שייך לחברה. "מחלוקת" זו בין ערכאות קמא, כמו גם הכרעתו של בית המשפט המחוזי לקבוע ממצא עובדתי שונה מזה של בית משפט השלום, אינן מצדיקות כשלעצמן מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. על רקע מכלול הנתונים נראה שאין עילה משפטית המצדיקה התערבות של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.

1.

בקשת רשות הערעור נדחית. אין צו להוצאות.