רע"א 8082/06 מרב לוין נ. ידיעות אחרונות בע"מ

לפני בקשה לצירוף צד להליך שבכותרת.

1.

מבקשת ההצטרפות הינה האגודה לזכויות החולה בישראל (להלן: האגודה) . המבקשת הגישה לבית משפט שלום תביעת לשון הרע בגין פרסומים שפורסמו על ידי המשיבים. בית משפט השלום הורה למבקשת, לבקשת המשיבים, לענות על שאלון ולהמציא טופס ויתור על סודיות רפואית ומסמכים ספציפיים הנוגעים למצבה הרפואי בכפוף לכך שהם ישמשו רק להליך המשפטי. ההליך שבכותרת נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל באופן חלקי בקשת רשות לערער שהוגשה על ידי המבקשת על החלטת בית משפט השלום וביטל את החלטתו בכל הנוגע לגילוי עובדות הנוגעות למצבה הרפואי של המבקשת החורגות מהמקרה המתואר בכתבות ותוצאות הבדיקות הרפואיות לאחר המקרה .

2.

לטענת האגודה, עסקינן בסוגיה בנושא עקרוני המשליכה על ציבור נרחב של אנשים והעולה חדשות לבקרים בהתדיינויות בבתי משפט בתביעות נזיקין. בבקשה הובהר כי האגודה פעילה בקידום נושאים רבים בעניינים הנוגעים לזכויות החולה וכתוצאה מפעילותה המגוונת בתחומים אלה היא רכשה בקיאות רבה ומעמיקה בנושאי בריאות, הגנה על זכויות החולה והכרות עם מערכת הבריאות ועם הציבור הרחב הנזקק לשירותי בריאות. לפי הנטען, המקרה דנן מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. זאת, שכן בנסיבות העניין נוצרת התנגשות בין שני ערכים חשובים, הזכות לחיסיון של מקור עיתונאי מול הזכות לפרטיות. לטענת האגודה, באפשרותה לתרום תרומה עצמאית לסוגיה המתבררת במקרה דנן. האגודה אינה מתעלמת מכך שבקשתה הוגשה במסגרת בקשת רשות לערער בגלגול שלישי, אולם לטענתה עסקינן בסוגיה תקדימית שיש לה השלכות חברתיות רחבות, ולפיכך מן הראוי לצרפה כצד להליך אף בשלב זה.

3.

המבקשת מסכימה לבקשה. המשיבים מתנגדים לה. לטענתם, הבקשה מוגשת בשלב מאוחר ביותר של ההליך, לקראת הדיון בפני ערכאה שלישית. עוד נטען כי עמדת המבקשת חופפת לחלוטין את עמדתה של המבקשת, ובנסיבות אלה, לא נהיר מהי התרומה הנוספת שתוכל האגודה לתרום לדיון. המשיבים מוסיפים וטוענים כי המשמעות המעשית היחידה של הצטרפות האגודה להליך הינו צירוף של משרד עורכי דין נוסף שייצג את האינטרסים של המבקשת וכי הדבר כרוך בהארכת הדיון שלא לצורך.

4.

בבחינת בקשה לצירוף צד במקרים כגון המקרה דנן יש לשקול האם התועלת המצרפית אשר תושג כתוצאה מצירופו להליך תעלה על העלות הדיונית הכרוכה בכך. בבחינת התועלת הפוטנציאלית הגלומה בבקשה ההצטרפות יש לשקול, בין היתר, את זהות הגוף המבקש להצטרף להליך, מהות הסוגיה

העולה במסגרתו, השלב בו הוגשה בקשת הצירוף וכן הערך המוסף שיש לו לתרום לבירור הסוגיות העומדות לדיון, מעבר לתרומת הצדדים הישירים לו (ראו: מ"ח 7929/06 אחמד כוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 529; ע"א 3066/97

הרטבי זאב, עו"ד נ' שר הפנים , תק-על 2000(1), 693).

יש ממש בטענת המשיבים כי ברגיל, אין מקום להיעתר לבקשה לצירוף צד במסגרת בקשת רשות לערער בגלגול שלישי שכן אין זה השלב המתאים להוספת עילות או טענות. חרף האמור, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון השתכנעתי שיש מקום לצרף את המבקשת כצד להליך מהטעמים המצטברים הבאים. ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים כי עסקינן בסוגיה עקרונית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים אשר בתי משפט קמא לא היו תמימי דעים לגביה. קביעת האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות מזה לבין זכותו של נתבע לנהל את הגנתו כראוי מזה עשויה להשליך על מקרים רבים בהם קיימת התנגשות בין ערכים אלה. שנית, לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי צירוף המבקשת עשוי לתרום תרומה נוספת לבירור הסוגיה שבמחלוקת. אכן, כטענת המשיבים, אין פער ניכר בין עמדת האגודה לעמדת המבקשת. כמו כן, איני משוכנעת כי בכוחה של האגודה לשפוך אור על היבטים משפטיים נוספים של הסוגיה במקרה הנדון. אולם, נוכח ניסיונה של האגודה ומומחיותה, יתכן בהחלט שיהיה באפשרותה לפרוש לפני בית המשפט יריעה רחבה יותר בנוגע למקרים נוספים בהם מתעוררת דילמה דומה והשלכות רוחב אשר עשויות להיות להחלטה בסוגיה הנדונה על כלל המקרים הרלבנטיים. לבסוף, אוסיף כי במסגרת הדיון בהליך שבכותרת טרם התבקשה תגובת המשיבים לבקשת וטרם נקבע אופי הדיון ולפיכך אין להניח כי צירוף צד נוסף יסרבל את הדיון באופן המצדיק את דחיית הבקשה.

התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. האגודה תצורף לרשימת המשיבים בהליך שבכותרת.